בתהליך..המתן בבקשה.

סיון ון דר פלאס - ליווי והדרכת הורים / בלוג

עוף גוזל - על הורות, גבולות ופרישת כנפיים

10/01/2017 19:58  | 18 צפיות

  • 18 וחצי שנים של אמהות ועדיין כל יום אני לומדת ומגלה דברים חדשים.

     מהרגע שנולד בני, במקביל ללמידה על טיפול, האכלה, לבוש ומנשא מתאים, שאלתי את עצמי, קראתי ולמדתי מהם צרכיו הבסיסיים וכיצד יש למלא אותם – לכמה מגע וחום הוא זקוק, מהי התגובה הנכונה לבכי או אי נוחות, מתי המענה לצורך אינו חייב להיות מיידי וכדאי לאפשר לפעוט צעדים ראשונים בלימוד דחיית סיפוקים, ובעיקר – איך אגדל אותו להיות בעל דימוי עצמי טוב ואיתן ובה בעת אדם אנושי, מתחשב, רגיש, טוב לב וחברותי.

    הושפעתי מאד מהספר "עקרון הרצף" שטען כי הידע על גידול ילדים עובר בין הדורות באופן שדומה למעבר הגנים ומצוי אצלנו באינסטינקטים ובתחושת הבטן, אך הדור שלנו איבד בחלקו את היכולת להקשיב ל"בטן". כדברי מחברת הספר, ג'ין לידלוף, מגע גופני הוא אחד הצרכים האנושיים (ולא רק) הבסיסיים ביותר, וכאשר ילד רך אינו מקבל מענה לצורך זה, נוצרים דפוסים רגשיים והתנהגותיים בעייתיים. בנוסף לכך, הילדים שלנו נולדים גם הם עם הבנה וידע למה שנכון עבורם, כך שפיתוח כלים ויכולת להקשבה עמוקה להם ולעצמנו מספקים את רוב התשובות לדילמות הוריות.

    כמי שגדלה בקיבוץ בלינה משותפת, הרחק מבית ההורים, לא חוויתי יחסים אינטנסיביים של הורה וילד, והייתי צריכה לגלות גם דברים שלרוב האנשים היו מוכרים, כמו הטיפול הגופני בילד (רחיצה, הלבשה, החלפת חיתול וגמילה, האכלה) וגם מערכת היחסים המורכבת יותר, כמו הצבת גבולות, קרבה מול נפרדות וכדומה. באין לי מודל, התחלתי להקשיב יותר לתחושות שלי בקשר לבני וככל שהקשבתי יותר גיליתי שאני יודעת הרבה יותר ממה שחשבתי.

    ערב אחד התקשיתי מאד להשכיב את בני לישון. הוא היה בן שלוש וחצי ופתאום החל להתנגד לכל מה שנבנה בעמל רב ושהיה עד עתה מובן וברור, כמו כללי הבית וזמני השינה. הייתי קצת אובדת עצות כשהילד הממושמע והקשוב שלי הפך פתאום ל"דובי לא לא" עקשן. ניסיתי להבין מה הוא מנסה להגיד לי והגעתי למסקנה שמסיבה כלשהי עלה בו צורך לבדוק מחדש אם הגבולות שהנחתי עבורו עדיין קיימים וברורים. לפיכך, בערב שלמחרת התאמצתי להיות ברורה וחד משמעית הרבה יותר וראו זה פלא – הילד נשכב במיטה רגוע ושקט, ולפני שנרדם חיבק אותי ולחש באזני "תודה אמא". זה היה רגע מכונן שהבהיר לי עד כמה גבולות וכללים הם צורך עמוק ובסיסי, שכאשר נענה הוא מעניק רוגע, ביטחון, תחושת מוגנות ושייכות והבנה טובה של העולם שסביבנו. ההבנה הזאת נתנה לי את הכוחות להתמודד גם עם הצורך שלא להיענות לכל רצון ובקשה של בני כאשר נראו לי לא נכונים עבורו או לא תואמים את הערכים שהיה לי חשוב להעניק לו.

    כך למדתי שגבולות וכללים יכולים להיות במקביל גם מגבילים וגם מאפשרים, נוקשים ומחבקים, מפריעים ותורמים, ממש כמונו ההורים שיכולים לפעמים לעצבן ולהפריע מנקודת הראות של הילדים, אך כאשר עומדים איתנים גם בבעיטות הכעס מבלי להתמוטט, מאפשרים להם לדעת שתמיד יוכלו להישען עליהם (עלינו) ולהיתמך כשיזדקקו ליציבות, ביטחון והגנה.

    וככל שבני גדל ונעשה עצמאי יותר ויותר, הפך הקשר בינינו למרתק ומורכב יותר. הילד שהיה בהתחלה כמעט איבר מגופי הגדיל כל פעם את המרחק שבו רצה והעז ליצור ביני לבינו. גם הגבולות שהענקתי לו עוצבו מחדש וזזו בהתאם ליכולותיו שהשתנו. לקראת גיל ההתבגרות הפכו הגבולות הברורים ל"מרחבי פעולה" שתחמו עבורו את המותר והאסור באופן גמיש ומאפשר יותר, ובמקביל גיליתי שדווקא בגיל הזה, הצורך בכללים גדל ומחייב מאמץ גדול יותר ממני כהורה בעמידה בהם עבורו.

    לכל אורך הדרך ליוותה אותי הדילמה עד כמה לשחרר אותו ולאפשר לו לטפח את עצמאותו, אל מול הצורך לשמור עליו ועל בטחונו ושלמותו מול הסכנות הגדלות. למעשה זהו האתגר הגדול ביותר בעיני בחוויית ההורות: עד כמה אנחנו מסוגלים לאפשר לילדים להתנסות, על אף האינסטינקט לגונן מסיכון, פגיעה או פציעה.

    וחייבים להודות, זה לא רק הצורך ההורי לגונן: למרות שאנחנו יודעים שעם גדילתו של הילד, השינוי בקשר עמו הוא הכרחי ואף מבורך, יש לנו גם חשש, מודע או לא מודע, שהילד או הילדה שלנו לא יזדקקו לנו יותר. החשש מובן, אבל בפועל, כשהיחסים טובים, זה לא קורה: הם תמיד צריכים אותנו, גם אם בדרכים אחרות מבעבר. בכל מקרה, אנחנו מתמודדים עם פרדוקס: כשהילד פורש כנפיים ועף, סימן שההורה הצליח לגדל ילד עצמאי שיכול להסתדר בעולם הגדול. השמחה על כך מהולה בתחושה הבלתי-נמנעת שמדובר, במידת מה, בפרידה. זו פרידה מהיחסים כפי שהיו בשנות הילדות והנעורים; יחסים אלה הם המסד שעליו ייבנה השלב הבא של הקשר – בין ההורה לילדו שבגר.

    בסוף השבוע הבטתי בבן שלי שחזר מהצבא, ליטפתי את לחיו, שזיפי זקן חיספסו אותה וחשבתי: "הוא כבר לא ילד, הוא איש". אני מביטה בו – בוגר, עצמאי, גבוה וחזק ומבינה שגם אם הוא עדיין זקוק לחום, לתמיכה ול"אוכל של אמא", עכשיו הוא צריך להרחיב את המרווח בינינו, להרגיש את הנפרדות שלו שצוברת עוצמה עם המעבר לצבא, לפרוס את הכנפיים שצמחו והתחזקו ולצאת לדרך שלו. ההבנה הזאת מעוררת בי רגשות מעורבים מאד של כאב ואושר. 

תגובות
  • דורית לוז - "לזוז" אימון  שמזיז עצמאים שרוצים יותר דורית לוז - "לזוז" אימון שמזיז עצמאים שרוצים יותר - לפני 76 ימים

    אני אוהבת את הכתיבה האישית שלך, כי דברים שיוצאים מה ❤ נכנסים אל ה ❤
    אני בטוחה, שיש בכך מסר מאוד חשוב להרבה הורים

  • אנה  נווה-לדרמן אנה נווה-לדרמן - לפני 76 ימים

    אני כל כך מזדהה עם כל מילה שלך. אין ספק שהנפרדות וההבנה שהילדים הם לא רכושנו זה אחד אתגרים בהורות. תודה רבה על מאמר חשוב, אותנטי שקל כל כך להזדהות איתו.יש לך יכולת נפלאה לשלב את זוית הראיה האישית והמקצועית.

  • ענת צלניקר  יועצת לכלכלת המשפחה ענת צלניקר יועצת לכלכלת המשפחה - לפני 76 ימים

    כתבת מקסים סיון, ומאוד התחברתי לתובנה על הניפרדות שלהם מאיתנו כאשר הם גדלים ומתבגרים. מקסים ונוגע ללב

  • אילן  זרביב אילן זרביב - לפני 76 ימים

    מאמר מאלף " הבלדה על נערי שגדל"

  • סיון ון דר פלאס  הנחיית הורים למתבגרים סיון ון דר פלאס הנחיית הורים למתבגרים - לפני 75 ימים

    תודה דורית, אנה, ענת ואילן, ריגשתם אותי בתגובות שלכם. מרתק לראות איך כל אחד ואחת מתחברים ומגיבים מהזווית שלהם

  • איריס חן - סטודיו סיאן  מיתוג מנצח ובניית אתרים איריס חן - סטודיו סיאן מיתוג מנצח ובניית אתרים - לפני 75 ימים

    סיון יקרה, כל מילה וכל שלב ממך מעולמך שהוא גם עולמי ריגשה אותי, עוברת וחווה דברים דומים אין ספק שאת האדם הנכון להתייעץ איתו כדי להפוך את ההורות המלחיצה מלאת הדאגות והקונפליקטים להורות מעצימה ומקרבת, תודה ענקית!

  • אודליה  נמיר עו"ד אודליה נמיר עו"ד - לפני 75 ימים

    כתבת נפלא. כמה חשובה ההקשבה, לחלוק עם הילדים ועדיין לשמור על גבולות וסמכותיות.

  • רינת הייטנר - סטייליסטית  re styling רינת הייטנר - סטייליסטית re styling - לפני 75 ימים

    ״הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו״...
    (שלי עדיין בבית 21, 19 )
    כל החיים מגדלים אותם לעצמאות
    איזה אושר לראות שהצלחנו 😘
    פוסט מאוד מרגש ומעורר מחשבה

  • סיון ון דר פלאס  הנחיית הורים למתבגרים סיון ון דר פלאס הנחיית הורים למתבגרים - לפני 75 ימים

    תענוג לקרוא את התגובות שלכן ולגלות שהדברים נוגעים בכן. תודה על הקריאה ועל שחלקתן איתי את התובנות המרתקות שלכן

ציון איכות

  (4 מדרגים)
10
מחיר: 10
שירות: 10
זמינות: 10
אמינות: 10

נקודות פעילות

1,291
ב 4 החודשים האחרונים
(1,331 סה"כ נקודות)
חבר קבוצה:
רמת גן נט
165
צפיות בפרופיל

פרטי התקשרות

 050-7510185
 050-7510185
  רמת גן
Facebook



© א.נ עסקים עושים עסקים בע"מ.
כל הזכויות שמורות