בתהליך..המתן בבקשה.

עינבר שוחט / בלוג

ההתחלה

30/10/2017 09:12

  • 19.5.12  היום המאושר בחיי והיום הקשה בחיי
    הריון תאומים, שבוע 26 מתגלה לי חריגה בחלבון בשתן פי 3 מהנורמה- רעלת הריון חמורה שיכולה לגרום למותי. מגיעה לבית חולים ואחרי פחות מיממה של אשפוז, החלטה של הרופאים הבכירים "ניתוח" עם סיכויי הישרדות לתאומים של 50%
     10:01 יעל מגיחה לאוויר העולם במשקל 862 גרם, 10:02 עידו השובב יוצא במשקל 678 גרם, אין בכי ישר לוקחים אותם לטיפול נמרץ יילודים. רק אחרי כמעט יומיים הצלחתי לקום ולעלות לפגייה - תוך כחצי דקה הייתי בחוץ , לא יכולתי לראות אותם- הם בעצם היו עוד עוברים, אדומים, מקומטים, מחוברים להרבה צינורות....
    הזמן עובר, עידו ויעל גדלים באינקובטור - יש עליות וירידות אבל שם, בפגייה ,בער בי הרצון להיות בעשייה, גם אם עדיין לא במודע. אני הצלחתי לשרוד 4 חודשי פגייה כי הייתי שם בכל כולי, גם ברגעים הקשים וגם ברגעים השמחים והבנתי את המהות של קבוצת תמיכה - היה לאימהות חדר שאיבה לחלב, שם בכינו, צחקנו, שיתפנו, לימדנו אחת את השנייה מונחים רפואיים. 
    יעל ועידו בעצם נולדו כילדים עם צרכים מיוחדים (גם אם לא במונחים המקובלים של לקות כזו או אחרת) כי בעצם הם היו ב"מינוס" התפתחותי. בפגייה אמרו שעד גיל שנתיים פגים משיגים את הפער ההתפתחותי אבל החיים...לא תמיד צפויים.
    אני מצרפת תמונות שלי עם עידו ויעל בזמן הפגיה, עידו - משקל 980 גרם (הפעם הראשונה שהחזקתי אותו בקנגרו) ועם יעל- משקל בערך 1.200 ק"ג (עם המוצץ הורוד) .

תגובות

עינבר שוחט

אימון אישי ליצירת שינוי בחי...