בתהליך..המתן בבקשה.
בתהליך..המתן בבקשה.
כדאי לברר מהו הרקע המקצועי ומהי ההכשרה אותו עבר המאמן.
חשוב לבטוח בטיפול שינוהל באופן המקצועי והמיטבי.
לשאול אם קיים ניסיון קודם, כמה זמן הוא באימון, באיזה מגוון של אימונים התנסה.
ומעבר לזה - הסתמכו על ההרגשה העצמית וביטחו בה!
כי מדובר במפגש אנושי חם, תומך ומכיל, בהקשבה ללא שיפוט וביקורת שמעודדת ועוזרת ליצור שינוי בחיים!
זה מתחיל בשיחה... אני מקשיבה, שואלת שאלות ומנסה להבין ולמקד את הסיבות שבגללן הגעתם אלי.
כל שיחה מתחילה ונמשכת באופן שונה, בהתאם לאנשים המגיעים אלי.
לפעמים מדברים על הבית והמשפחה, לעיתים על החברים בביה"ס או בשכונה.
יש המדברים עם מה שקורה ביום יום ואחרים על מה שכואב להם בלב.
ולפעמים משחקים, נהנים וצוחקים.
לאט לאט משתחררים מהמבוכה ונוצרת אווירה טובה של ביטחון וקבלה.
ביחד בונים את ההבנה שהמחשבה יוצרת עבורנו את התסריט של החיים שלנו!
אצל חלק גדול מן הילדים הסימפטומים מופיעים כבר בגיל הגן, וצוות הגן ( הגננת והפסיכולוג) מדווחים להורים ומציעים להם לגשת לאבחון.
זיהוי ואבחנה מבדל יתבצע על ידי הערכה פסיכולוגית.
במידה ויש צורך בטיפול תרופתי, ייעשה על ידי רופא מומחה העוסק בתחום של הפרעות קשב ( נוירולוג או פסיכיאטר ילדים עם התמחות בהפרעות קשב ).
תיאור תופעות המעלות חשד להפרעת קשב בגיל הגן:
חוסר שקט, הילד מרבה לזוז במקומו ולהתרוצץ ברחבי הגן והחצר ללא מטרה מוגדרת.
פעילות יתר מוטורית. מרבה להניע את אבריו , מתקשה לשבת במקום אחד, קם ,יושב, מסתובב על הכיסא לכל הכיוונים.
חוסר משמעת וקושי לקבל הוראות ולציית לחוקים. כולל חוקי משחק, עמידה בתור, להפסיד.
חוסר ריכוז - מתקשה לסיים משימה, לבחור משימה מבין מבחר של גירויים. היעדר רצון להתחיל לבצע מטלה.
חוסר מודעות לסכנות - קיימת נטייה לבחור מצבים מסוכנים כמו טיפוס על מקום לא בטוח.
התפרצויות כעס קשות, בכי זועם.
בגיל בית הספר יש דמיון בתופעות, אבל בחלקן ניכרת החמרה עם הגיל:
ניכרת נטייה לאימפולסיביות - פועל ללא מחשבה ותכנון, עונה לפני שמסיימים את השאלה.
קודם מתחיל לפתור את הבעיה ורק אחרי שנכשל, מנסה שוב ושוב מבלי לבדוק לעומק את הנדרש.
נטייה להתפרצויות כעס - מרגיש שאינו מצליח לבטא את עצמו, לא מבינים אותו ואף דוחים אותו.
נטייה להסתגרות - עקב חוסר מקובלות חברתית, קיימת נטייה להתפתחות תגובות אנטי-חברתיות.
קושי לציית לחוקים - בבית הספר ובבית.
חלק מן הילדים, מתוך רמת תסכול גבוהה והרגשת אשמה וחוסר קבלה מצד החברה, הופכים לאלימים.
נצפית נטייה מוגברת להתמכרויות.
על פי הסטטיסטיקה, בעלי הפרעת קשב מעורבים יותר בתאונות מסוגים שונים כולל תאונות דרכים ואי ציות לחוקי התנועה ולתמרורים. מרבים לבצע מעשים לא חוקיים ומסוכנים להם ולחברה.
לכן, ככל שמזהים מוקדם יותר, בגיל צעיר יותר את ההפרעה, ומתחילים לטפל בה, כך ניתן למנוע נזקים בהישגים הלימודיים, בתחום הרגשי, הפסיכו-התפתחותי ונזקים פוטנציאליים לחברה.
היעדר אבחון עלול לגרום לתופעות לוואי רגשיות חברתיות והתנהגותיות.
בנוסף לכך, נערים שלא אובחנו או שלא טופלו בהתאם, נמצאים בסיכון גבוה לנשירה מהלימודים לפגיעה הרסנית בדימוי העצמי.
לעיתים תכופות אני נשאלת על ידי הורים מודאגים :האם לתת ריטלין או קונצרטה לילדים עם הפרת קשב וריכוז?
ראשית אני עונה שבכל מקרה, אין לקחת תרופות באופן עצמאי
אלא רק לאחר בירור של רופא מקצועי, המומחה להפרעת קשב וריכוז אצל ילדים,
ואשר אבחן באופן חד משמעי כי לילד יש הפרעת קשב
ומתן תרופה ישפיע עליו לטובה ויעזור לו בתפקוד!
ידוע לי שישנם נערים, סטודנטים ואפילו מבוגרים שלוקחים כדור -
אולי משיגים מחבר או בדרך לא דרך, על דעת עצמם.
זאת בעיקר כאשר הם מבקשים להצליח במבחן וחושבים שזה הפתרון הטוב ביותר עבורם.
תופעה זו מדאיגה ועוד יותר מסוכנת
משום שאם אין כל סיבה ללקיחת תרופה -
הרי שהיא יוצאת תופעה הפוכה ועלולה אפילו להזיק, לגרום לפגיעה בתפקוד.
רק נוירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שקודם עיין היטב באבחון שנעשה לילד,
רשאים לרשום את מתן התרופה.
ולמה חשוב להקפיד כל כך על כללים אלה?
פשוט משום שיש להיות במעקב אחר השפעת התרופה על המטופל.
ולהתאים את המינונים בהתאם לגיל, למשקל ולצרכים המשתנים.
באשר לחשש ההורים אני רוצה לומר
כי הריטלין נמצא בשימוש מעל ל-60 שנה ונמצא יעיל מאוד בשימוש נכון.
לא נצפו תופעות לוואי שמסכנות את המשתמש או שגורמות להתמכרות.
ישנם ילדים שמתלוננים על ירידה בתיאבון,
על כאבי ראש או בטן
אולם חשוב לציין שאלו תופעות המתרחשות לזמן קצר -
עד שהגוף מתרגל לחומר וחוזר לתפקודו הנורמלי.
הורים רבים נרתעים מלתת את התרופה לילדיהם - ואני מבינה בהחלט את ההסתייגות.
אבל חשוב לדעת שילדם עלול לשלם מחיר כבד כתוצאה מבעיות ריכוז בלתי מטופלות:
לעתים קרובות הילד סובל גם מקשיים לימודיים,
גם מבעיות התנהגות בבית ובבית הספר וגם מקשיים חברתיים.
אלו מחירים גבוהים מאוד, שעלולים לפגוע באופן בלתי הפיך בערך העצמי של הילד.
לכן כדאי להתייעץ עם נוירולוג או פסיכיאטר
ולשקול את מתן הטיפול התרופתי.
יחד עם זאת,
אני ממליצה לשלב את הטיפול התרופתי עם אימון לשיפור הלמידה וההתנהגות,
אסטרטגיות למידה יעילות ועם טיפול התנהגותי -
רגשי רב-מערכתי הכולל את הילד, את ההורה, את החונך,
את המורה, את היועץ, את הפסיכולוג וכל גורם רלוונטי נוסף.
מאחלת הצלחה רבה לילד ולהוריו
מוזמנים לפנות אלי לשיחת ייעוץ טלפונית בנוגע לסוגיה זו.
הורים לילדים עם הפרעת קשב מוצאים את עצמם לפעמים חסרי נשימה, מרוקנים מכוחות נפש ומחפשים עזרה בכל מקום אפשרי. האם יש אבקת קסמים שנפזר אותה על הילד והופ! הקסם יפעל??
מצטערת, אני לא אשת בשורות ולא מבטיחה הבטחות שווא!!
אין לי קסמים מוכנים לשליפה מהכובע.
אבל, בארגז הכלים העמוס שלי, מצויים מגוון של דרכים, תרגילים ורעיונות.
המומחיות שלי היא לשלוף מתוך הארגז את הכלי והדרך אשר תהייה המדוייקת ביותר עבור ילדכם.
זאת משום הניסיון הרב שלי כמומחית בהפרעות קשב, מאבחנת לקויות למידה ומאמנת ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב זמן רב.
בעזרת תשאול מדוייק, הן של הילד והן של ההורים, שיחה ותצפית ובחינות של דרכי ההתנהגות הן בבית והן בבית הספר או בחברה, ניתן להתאים את דרכי הפעולה אשר יובילו את הילד להבין כיצד יוכל להתמודד עם הקשיים השונים העומדים בדרכו
ואתם, ההורים, תוכלו להרגיש שאכן עליתם על דרך המלך.
זאת כדי שתפסיקו להלקות ולהאשים את עצמכם, ולהיות מרוצים מדרך התנהלותכם כהורים.
