בתהליך..המתן בבקשה.

דנה וינטר-כישורים חברתיים

מילות מפתח: קשב וריכוז adhd , משחקים , כישורים חברתיים , אימון אישי , שחיה , תנועה , ספורט , טיפול רגשי , ילדים ובני נוער , אימון ילדים

אודות

שעות פעילות: 8:00-21:00

למה להשתלב כשנולדת להתבלט? דר' סוס
וחתול תעלול זה בדיוק אני!

כל החיים שלי מנסים להכניס אותי לתבניות, למסגרות.
מנסים להגדיר אותי ,לשנות.
ומה קורה לילדה ש"בועטת" במסגרות ?
היא עושה צרות, לא ממושמעת, מוזרה, לא מחונכת

לפי מה מגדירים אותי?
לפי איזה סיפור? שלי או של אחרים?

אני אומנם ילדה אבל יש לי את הסיפור שלי.
רב הסיכויים שהוא לא תואם את הסיפור שלכם.
וזה בסדר גמור שלכל אחד יש סיפור
רק אל תשפטו ותנסו להתאים אותי
וגם אחרים לפי הסיפור שלכם.

אני ילדה מושלמת
לא כמעט, לא בערך.
נולדתי מושלמת וכך גם נשארתי.
רק שהסביבה רואה ושופטת אותי לפי הסיפור שלה
לפי המסגרות שהיא מנסה להכניס אותי לתוכן.
שאתאים את עצמי לסיפור של אחרים.

מספרים לי סיפורים, נותנים לי להרגיש לא מספיק טובה,
לא מוצלחת, טיפשה, ליצנית אפילו יש כאלה שיגידו כישלון.
בבית הספר הפרעות על ימין ועל שמאל רושמים,
ובסוף השנה מהתיכון אותי מעיפים
כי לא הייתי תואמת לסיפור של אחרים.

אני ילדה משולמת
לא כמעט ולא בערך.
יש לי כל כך הרבה חוזקות ויכולות שאחרים שכחו לראות
ואם תכירו אותי באמת תראו שאני למעשה גאון ויש בי כל כך המון.
אבל איך אתם יכולים אם כל היום אתם עסוקים לנסות להתאים אותי
העיגול, לתוך ריבוע?

אני ילדה מושלמת
לא כמעט ולא בערך.
ואני מבקשת אל תכניסו אותי לתבניות, למסגרת שאני לא מתאימה
ובסוף גם אותי להעניש.
כי המסגרת שבה אותי אתם רוצים להכניס היא שלכם ולא שלי.
והסיפור שלי קצת (הרבה) שונה משלכם

תזכרו כולם
הורים, מורים וכל השאר
אני ילדה מושלמת
כי אני עיגול ולא ריבוע

אז זאת אני ככה הייתי בילדותי.
אז צריך להגדיר איזו ילדה הייתי. הייתי ילדה טובה יחסית תלוי מתי. אבא שלי היה אומר לי קוצים בישבן. מכירים את הילדים שמתנדנדים כל היום על כיסא? זאת אני עד שלא נופלים לא מפסיקים. אלו שהולכים על אקסטרים סלטות מטורפות בבריכה, סנפלינג, צניחה חופשית, RZR טרקטרונים וכאלה. אבל מצד שני בניגוד גמור בכל מה שקשור בסביבה שלי אני הייתי וקצת גם היום חסרת בטחון. רק שיהיו חברים שלי גם אם לא היו טובים בשבילי. זה לא שהיו לי חברות טובות כן עד היום. אבל היה לי חשוב מה יגידו עליי ושיאהבו אותי כולם.

מצאתי במים את "כדור ההרגעה" שלי עד היום בעצם. התחלתי לשחות תחרותי בגיל 10 והשאר היסטוריה. אחרי הצבא למדתי מדריכי שחיה ואחרי כמה שנים גם מדריכי כושר. מעבר לכדור הרגעה קיבלתי מעולם הספורט כלים מדהימים שעזרו לי המון.
אני אדם של אנשים ובעיקר ילדים ותמיד עניין אותי מה מניע אותנו בני האדם לעשות דברים, למה אנשים פועלים בצורה מסוימת. למדתי וסיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה השנה מתחילה תואר שני בפסיכולוגיה של הספורט
ועוד למדתי בעיקר דברים שמסקרנים ומעניינים אותי.
לעולם האימון נחשפתי לפני 8 שנים בערך שעברתי תהליך אישי. באחד ממפגשי האימון נשאלתי מה היעוד שלי בחיים. עניתי אימא. לא במובן הצר אלא במובן הרחב, כדמות משמעותית ועוזרת לילדים. והנה אני כאן.
ומאז אני חיה ונושמת את המקום הזה. מעבר לתואר בפסיכולוגיה ולאימון אישי למדתי גם מיינדפלונס, משחקולוגיה, כלבנות טיפולית, CBT, וכנראה זה לא ייפסק אף פעם. את הכל אני משלבת יחד במפגשים שלי עם הילדים.

את המפגשים שלי עם הילדים אני מעבירה בצורה חוויתית שיש בה תנועה (לא תמיד). גוף ונפש יחד הם. כאשר אנחנו מבצעים תנועה כלשהי אפילו קטנה משהו בגוף שלנו נפתח ואז גם הנפש.
וכמו בספורט מטרה גדולה מתחילה בצעדים קטנים
אשמח להפניות :
חיבור ליועצות/מנהלות בבתי ספר
לסדנת למידה חברתית רגשית לבתי
ספר וגם לקבוצות פרטיות
- חיבור לאגודות ספורט לאימונים
מנטליים לספורטאים
- ילדים שקשה להם חברתית
- ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

תגובות

דנה וינטר כישורים חברתיים

מאמנת אישית ומטפלת רגשית לי...