בתהליך..המתן בבקשה.
בתהליך..המתן בבקשה.
פעם חשבתי שמאוד מאוד חשוב מה אחרים חושבים עליי, ולהיות בסדר כדי שאחרים יחשבו עליי דברים טובים, ושחס וחלילה לא יחשבו עליי דברים לא נעימים.
וא׳, כאילו יש לי שליטה על זה בכלל, ב׳, כאילו שזה באמת אפשרי שכולם יחשבו עליי דברים טובים וכאילו שזה קשור אליי בכלל. אוקיי?
ושמעתי משפט שהייתי מאוד מאוד רוצה להעביר אותו הלאה מה שאחרים חושבים עליי, זה לא ענייני.
זה שלהם, זה לא קשור אליי.
אני לא לוקחת את זה אישית.
הרי על משהו אחד ספציפי שאני אעשה או אגיד, מישהו אחד יכול להגיד לי, וואו, איזו מדהימה מה שאמרת, מה שעשית, וואו וואו ומישהו אחר יכול להגיד לי, השתגעת? מה זה? מה את אומרת? אפילו לקלל אותי.
אז מה נכון? מי נכון? מי מגדיר אותי? זה שהרים לי או זה שירד עליי?
נכון שזה מאוד מאוד נעים לשמוע מילים טובוות ומחמאות, אבל אני מזכירה לעצמי, לא לקחת שום דבר אישית, לטוב ולרע, זה לא קשור אליי. זה שקטל אותי, זה משלו. זה מהחיים שלו, מההרגלים שלו, מההרגל שלו לראות מה לא בסדר בכל דבר, וזה שהרים לי מההרגל שלו לראות מה טוב בכל דבר.
אז לא לקחת שום דבר אישית, זה לא ענייני. מה שאחרים חושבים זה שלהם, זה פרטי שלהם, ואני לא נותנת לזה לנהל אותי יותר.
ספרו לי אם אהבתם, אם אתם מתחברים.
כדי להתרגל צריך לתרגל.
אני כל כך מאמינה ואוהבת את המשפט הזה שהחלטתי להדביק אותו על הרכב שלי. אתם רואים? מאחורה.
אתם שמים לב? הנה פה, ״כדי להתרגל צריך לתרגל״.
ואפילו אני רואה את זה מהמראה כל פעם שאני מסתכלת אחורה.
אז אם אגב אתם קולטים רכב שכתוב עליו, רכב כחול סוברו, זה כנראה אני, וזה משפט שאני פשוט רוצה להפיץ אותו כמה שיותר, כי הוא נכון כל כך, הוא הכי פשוט והוא הכי נכון.
אז ספרו לי, מה זה עושה לכם? לאן זה לוקח אתכם?
אני אשמח לשמוע.
נכון יש את הדברים האלה שצריך לעשות אותם אבל וואלה מה זה לא מתחשק?
אז הטיפ שלי אליכם, איך בכל אופן לא להזניח ולא להגיע למצב שדברים לא קורים ויש לנו הרגשות לא טובות עם עצמנו ודברים מסתבכים לנו ולא לשלם מחירים על הדחיינות הזאת.
הטיפ שלי הוא להתחיל עם רק גרסה מוקטנת של אותה פעולה. רק שתי דקות של אותה פעולה.
אם זה לקרוא ספר אז יכול להיות אפילו לקרוא דף או שניים.
אם זה לעשות ספורט, אפילו לעשות שלוש דקות של תרגילים, אפילו רק דקה אחת.
אם זה לנקות את הבית אז להתחיל רק מלרחוץ את הכלים.
כל דבר, כל פעולה שאתם קצת מתבאסים עליה, קצת לא בא לכם לעשות, לא לקחת את זה קשה.
לא צריך לעשות את הכל. רק משהו קטן.
מעצם ההתחלה של משהו ואחר כך להניח את זה, אפילו אתם עושים לעצמכם ממש כלל כיעד. אני עושה עכשיו רק שתי דקות ואפילו אפשר לשים טיימר ולא לעבור את זה.
עצם ההתחלה של העניין מכניסה אותנו לעניין ומורידה את החשש והפחד שיש לנו בראש שזה כל כך קשה.
תנסו את זה, עדכנו אותי איך זה עזר לכם.
הכל, אבל הכל, אבל הכל לטובה.
ולמה אני אומרת את זה?
כי יש יתרונות, וחסרונות., אבל כרגע אני מדברת על היתרונות בכל דבר.
ואני מעדיפה להסתכל על היתרונות שבדבר, ולא על החסרונות. כי גם ההתבוננות הזאת היא הרגל, ואם אני אתרגל לראות מה לא טוב בדברים, אני אמצא אותם בכל דבר, אז אני פשוט אראה את העולם, את המערכות היחסים שלי, את הכל, כלא טוב. כמורכב, כסבל, וזה יהיה החוויה שלי בעולם הזה.
אבל אם אני רגילה לראות את הכל כטוב, אז אני פשוט חיה במקום טוב, בתוך המחשבות הטובות שלי, וטוב לי.
ולכן אני אומרת הכל לטובה.
