בתהליך..המתן בבקשה.
בתהליך..המתן בבקשה.
איך הצלחתי לשבור את המחסום ואת הפחד ולצלם את עצמי סרטונים ולהעלות לרשת?
אז אני החלטתי בתור הרגלאית שכבר מיומנת בלהכניס הרגלים חדשים לחיים, שבקרוב גם אתם תהיו כאלה, שאני מכניסה הרגל חדש שהוא לצלם את עצמי כל יום סרטון.
לא אמרתי להעלות כל יום סרטון, לא אמרתי לצלם סרטון מושלם ומדהים כל יום, אבל לצלם את עצמי ולא לשבור את הרצף. כל יום סרטון. יכול להיות שאני לא אראה במיטבי, יכול להיות שאני אגמגם, שאני לא אדע על מה להגיד, שיפריעו לי באמצע, הכל יכול להיות.
יכול מאוד להיות שאני לא אעלה אותו לרשת, אבל כל יום אצלם סרטון.
משהו יצא מזה.
היכולות והמיומנות תשתפר. וכך היה.
אז אני מזמינה אתכם, כל האנשים שמעוניינים להעלות סרטונים ויש להם את הפחד, תתחילו רק מלצלם. חמש דקות ביום, לא מעבר לזה. יום אחרי יום אחרי יום, הפחד נשבר והמיומנות מוטמעת ופתאום יש סרטונים שלכם ברשת.
בהצלחה!
הרגלים טובים במערכות יחסים. עם מי?
עם בני המשפחה שלנו.
אז ההרגל שאני רוצה להציע לכם היום, זה לשמור על חוק 10 הדקות.
מה זה חוק 10 הדקות?
חוק שכשאתם נכנסים הביתה, או שמישהו אחר נכנס הביתה אם אתם כבר נמצאים בבית, למשך 10 דקות, אסור להתלונן.
לא לשאול למה ולא לבוא בטענות למשך 10 דקות, 10 דקות הראשונות, מוקדשות רק ל... מה שלומך? מה נשמע? איך עבר עליך היום? חיבוק? נשיקה? עשר דקות של אהבה.
את כל התלונות, בירורים, מה שיש לנו להגיד, אחרי העשר דקות.
כמובן שאנחנו גם נחשוב על איך להגיד אותם, אבל חוק העשר דקות, לשמור על זה, להימנע, מהעשר דקות האלה של המפגש הראשון מתלונות.
אז ספרו לי איך זה משפיע עליכם.
הרגלים טובים בחינוך ילדים ואני מדברת לילדים קטנים.
כמה קטנים?
בגיל כזה שאו גיל גן או גיל שהם אפילו באינטראקציות עם האחים בבית, גיל שמתחילים אינטראקציות כאלה ואתם פתאום מתחילים לשמוע הוא הרביץ לי, הוא דחף אותי, כאלה דברים.
אז מה אנחנו יכולים ללמד אותם כהרגל?
שיהיה הרגל טוב איך להגן על עצמם, איך להתגונן, איך לפתח ביטחון עצמי כדי שאף אחד לא יכפכף לנו את הילדים, שהילדים שלנו לא יהפכו למושא להתעללות, ושהם ידעו באמת לשמור על עצמם.
מצד שני, שהם לא יהפכו לאלימים בעצמם. זה גם מאוד מאוד חשוב.
אז מה שאני מלמדת, ולימדתי את ילדיי, יש לי ארבעה בנים, שמישהו נוגע בהם, מרביץ להם, דוחף אותם, לא משנה מה, הם אומרים בכל חזק, וברור, אל תיגע בי!
ככה.
ואני מוסיפה לזה תנועת יד, כזה, של להדוף. אל תיגע בי! עכשיו מעבר לזה שאני מאמנת.. מלמדת אותם, אני מאמנת אותם על זה. תראה לי איך אתה אומר, בוא עוד פעם.
עכשיו, עושים את זה פעם אחר פעם, הם מתרגלים לדרך שהם צריכים להגיד את זה. והם הם בכל זאת באים ומספרים לי מישהו הרביץ לי אז אני ישר שואלת, ומה אמרת לו?
כלומר הם יודעים שיש ציפייה מהם מה לומר. אז ככה זה בעצם מפתח את הביטחון שלהם לדבר בקול חזק וברור, ויחד עם זה, לא ללכת לאלימות בעצמם.
אז תשתפו אותי אם אתם אוהבים את הטיפ, אם אתם לוקחים אותו, מה אתם חושבים, אם אתם רוצים שאני אכין לכם עוד סרטונים כאלה, אני אשמח לדעת, ושיהיה המשך יום טוב.
אני רק שאלה. למה לכם?
למה לכם ללכת למיליון סדנאות?
פעם אחת סדנה לניהול זמן ופעם אחת סדנה לפרודקטיביות ופעם אחת לניהול עסקי ופעם אחת לסדנה להפסיק לעשן ופעם אחת לסדנה לאורח חיים בריא?
למה לכם?
עוד לא הבנתם שהכל מדבר בסוף על ההרגלים שלכם, שינוי הרגלים.
אז יש סדנה אחת שמדברת על שינוי הרגלים באמצעות מנטרות וזו הסדנה שלי.
ברגע שאתם לומדים את הכלים האלה, איך להטמיע הרגלים טובים בחיים שלכם ואיך להיפטר מהרגלים מגונים, אתם יכולים לעשות עם הכלי הזה, עם השיטה הזאת מה שאתם רוצים, ולהטמיע בכל תחומי החיים.
אז חלאס ללכת למילון סדנאות.
בואו לסדנה אחת איכותית שנותנת לכם את הכלי ואת השיטה המהפכנית איך לשנות את ההרגלים שלכם בקלות ובהנאה מהדרך.
מחכה לכם
מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי טיפוס של לילה.
כזו שהולכת לישון לא לפני אחת בלילה, ובבוקר מאוד קשה לה לקום.
מתארגנת תמיד בלחץ. אף פעם לא מאלה שמסודרות ומטופחות טיפטופ.
אם אני מאופרת, אז זה איפור שמרוח מאתמול.
ברכב תמיד מלא זבל. בבית ערמות של כביסה לקיפול שלא נגמרות. הכיור והפח עולים על גדותיהם ובסוף היום פשוט נשפכת ונרדמת מול הטלוויזיה עד שבאיזשהו שלב גוררת את עצמי למיטה.
איזה לצחצח שיניים לפני השינה, אולי עם עוד איזה שלוק של קולה.
ספורט, מה קשור אליי?
אני רק זוכרת את כל העטיפות של השוקולדים מסביבי תמיד. ואת המריבות. או, או, כמה מריבות. עם מי לא? עם הילדים, עם הבעל, אנשים לא בסדר מהעבודה. הכי, אני זוכרת חזק וקשה את הדאגות.
מהמצב הכלכלי בעיקר.
לילות בלי שינה, טלפונים מהבנק, חרדות, כדורי הרגעה, התמכרות לקנאביס, רק בשביל הירגע.
עד שגיליתי את השיטה.
לפני ארבע שנים.... עברתי משבר מאוד גדול.
עמדתי רגע לפני גירושים בפעם השנייה תוך שנה וחצי, מכורה לקנאביס עם תינוק קטן בן חצי שנה ועוד שלושה ילדים מתוקים, וכמעט התמוטטתי נפשית.
אז לא יכולתי לדמיין את המציאות של היום.
קמה כל בוקר בחמש בבוקר. מתחילה את היום עם אימון. קוביות בבטן, בית מסודר ומתוקתק, כמו בית מלון, בלי עוזרת בית.
זוגיות מדהימה, טקס שינה בריא לפני השינה, אוכלת מזון בריא ונהנית מהאוכל, שותה מלא מים, בלי הלוואות ובלי חובות לאיש, והכי חשוב, חיה חיים שמחים ושלווים. איך?
בארבע מילים.
״שינוי הרגלים באמצעות מנטרות״.
אם אני יכולה, כל אחד יכול. גם אתם.
בואו, בסדנה אני מלמדת הכל.
הרגל גרוע שדופק לכם את החיים זה שתייה מתוקה.
שתייה מתוקה עושה חשק רק ליותר מתוק, והיא תופסת את המקום של המים.
אז ברגע שאתם תימנעו משתייה מתוקה ותעברו לשתות רק מים, ותשימו לב לכמויות, כי אנחנו צריכים בערך לפחות שלושה ליטר מים ביום. אז מתחילים את היום עם חצי ליטר הראשון.
אני משאירה לעצמי בקבוק מים אחד מחוץ למקרר שהוא יהיה לי בטמפרטורה נעימה ואיך שאני קמה בבוקר החצי ליטר הראשון פשוט נמזג בקלות. הוא נכנס כי הגוף שלנו צריך את זה.
אחרי הצום של הלילה בעצם החצי ליטר הראשון נכנס מאוד מאוד בקלות וזה רק פותח את הדלת לשאר המים שאני שותה בשאר היום.
שני טיפים.
אחד, תימנעו משתייה מתוקה.
שתיים, שלושה ליטר מים ביום.
ביי.
הסרטון הזה מוקדש להורים שבינינו מאחר ובסרטון הזה אנחנו נדבר על הרגלים טובים בחינוך ילדים, הרי גם הילדים שלנו בסופו של דבר בנויים מסך ההרגלים שלהם, ובתור ההורים שלהם יש לנו תפקיד מאוד מאוד משמעותי בעיצוב ההרגלים שלהם בעשור או אפילו שני עשורים הראשונים לחייהם.
הם ממש מתעצבים. ההרגלים שלהם מתעצבים בתוך הבית, מתוך הצפייה בדוגמה האישית שאנחנו נותנים ומתוך כל הפעילות בבית.
מתוך המודעות הזאת אנחנו נרצה כמובן לעודד הרגלים טובים, בריאים, כדי שהילדים יגדלו להיות אנשים ערכיים, שלווים, שמחים, עצמאים ועוד המון דברים טובים שאנחנו רוצים לילדינו.
טיפ אחד שאני רוצה לתת להרגל טוב זה שלוש מילים שמאוד עוזרות באמונה שאנחנו לא לבד בעולם ותמיד יש מי שיעזור לנו ותמיד אפשר לבקש עזרה.
אז שלוש מילים זה ״אני צריך עזרה״.
ברגע שאנחנו מלמדים ומאמנים את הילדים שלנו לבקש עזרה, הם גדלים להיות אנשים שיודעים לעבוד בשיתוף פעולה ויודעים שהם אף פעם לא לבד, והם יודעים שהם לא צריכים להחליט החלטות לבד, והאמונה הזאת מאוד תסייע להם בכל החיים.
אז שלוש מילים, ״אני צריך עזרה״.
כמובן שזה טוב לא רק לילדים, גם למבוגרים.
תנסו את זה, ספרו לי איך זה הולך. יום טוב.
כמה מילים על התמדה, גם כשזה בכלל לא קל.
אז לפעמים אנחנו רוצים להשיג משהו, ווואלה, אנחנו עושים את מה שצריך לעשות, וכלום לא קורה.
כלום לא קורה ועובר עוד יום ואנחנו ממשיכים ומתמידים ועוד יום ועוד יום, והמוח כבר מתחיל לשחק איתנו ולהגיד לנו זה לא ילך, כנראה את לא בכיוון, את לא עושה את מה שצריך לעשות, משהו לא עובד, זה קשה מדי, אולי אני אפסיק וזהו, זה לא שווה את המאמץ.
אז אני רוצה להזכיר לכם, ברגע שאתם עושים את מה שצריך, הזמן יעשה את שלו.
סבלנות, אם תפסיקו, זה בטוח לא יקרה.
מה אתם אומרים?
זוגיות טובה זה הרגל? או שזה משהו שיש לך או אין לך אותו?
גם זוגיות טובה ואיך תהיה הזוגיות שלכם או בכלל מערכות היחסים שלכם, זה הרגל.
ואפשר להתרגל אחרת.
אם היא טובה, הכל דבש. אפשר תמיד לשדרג, אבל אם יש שם מריבות, כעסים, שיפוטיות, האשמות, כל מיני דברים לא נעימים שגורמים לכם, אפילו לחשוב להחליף את הזוגיות, אם אנחנו לא נשנה את הרגלי המחשבה שלנו והרגלי ההתנהגות, אנחנ נשחזר בדיוק את אותה זוגיות, גם במערכת יחסים הבאה.
אז תחשבו על זה, לפני שאתם מפרקים זוגיות.
איפה החלק שלנו?
זה כמובן לא הכל תלוי רק בנו, אבל מה החלק שלנו ומה אנחנו יכולים לשפר בהרגלים שלנו, שאנחנו מביאים אל תוך הזוגיות.
קבלו ממני בסרטון הזה רק שלוש מילים שיכולות לשנות לכם את החיים מקצה אל קצה.
אתם מכירים את המצבים האלה שמישהו אומר משהו, או שאפילו אתם חושבים שהוא חושב עליכם משהו שהוא לא כל כך נעים, וזה ממש קשה מוציא מהשלווה?
אז הנה שלוש מילים שפשוט מחזירות אותנו לשלווה.
אז הוא אמר, או כמובן אז היא אמרה.
מה זה אומר שמישהו אומר משהו? אז הוא אמר.
זה בסך הכל אוויר שיצא מפה של מישהו.
זה כל מה שזה, בפועל.
זה לא אומר שום דבר.
ברגע שאנחנו יודעים להחזיר את עצמנו לשפיות באותו רגע, ולהגיד, להקטין את זה ולהגיד שלוש מילים,
אז הוא אמר.
אז אנחנו שומרים על השלווה שלנו.
לי זה עובד כבר הרבה שנים, ואני מזמינה אתכם להשתמש גם.
שתפו אותי אם זה עובד לכם גם.
לשתות הרבה מים.
כמה שזה חשוב לכל כך הרבה דברים בגוף שלנו.
מים לעור הפנים, לשיפור הכושר הגופני, אפילו לדלקת החניכיים זה עוזר.
לכל דבר בגוף לשתות מים זה חשוב.
אז רציתי לשתף אתכם במשהו שהתמדתי לאחרונה.
דרך לעקוב אחרי כמה מים אני שותה ביום.
אז יש לי בקבוק שאני מאוד מאוד אוהבת אותו והוא חצי ליטר. ושמתי לב שאני שותה הרבה אבל לא הצלחתי לעקוב, אז בעצם מה שעשיתי זה כל פעם שאני מסיימת בקבוק מים אני אומרת בקול רם, לא משנה, המשפחה שלי כבר רגילים ולא מתייחסים לזה, בקול רם את הספרה שמייצג את הבקבוק שסיימתי.
כלומר, אם סיימתי את הראשון, אני אומרת אחד.
סיימתי את השני, אני אומרת שתיים. ואני צריכה להגיע לשש, לפחות ביום, וזה נותן לי לעקוב ולהיות במודעות על כמה מים אני שותה ביום.
עוזר לי ממש. מוזמנים לאמץ.
ספרו לי אם אימצתם ואם זה עושה לכם טוב.
דאגות דאגות דאגות דאגות, כמה דאגות! וואו! קשה!
אם אתם מזדהים עם מה שאמרתי עכשיו ויש לכם הרבה דאגות על הראש שמטרידות אתכם, אני בעצם רוצה להציע לכם דרך חשיבה אחרת.
דאגות הן הרגל. לא יותר מזה. הרגל של מחשבה.
הרי בסופו של דבר אנחנו כולנו בנויים מהרגלים.
הרגלי מחשבה, הרגלי תגובה והרגלי התנהגות. אז דאגה היא רגש שנוצר ממחשבה מסויימת, ומחשבה שאנחנו חושבים היא שמה יהיה אם... ומה יהיה אם ככה... ומה יהיה אם ככה...
ומה יהיה אם אחרת...
כל הדברים האלה יכול להיות שבכלל לא יקרו. לא עכשיו, לא אחר כך ולעולם לא. אבל בינתיים את ההווה, למי שיש את הנטייה לדאוג, הוא בעצם משקיע על הדאגות את כל האנרגיה הזאת, במקום על דברים אחרים שיעשו לו טוב, הרגלים טובים ובריאים.
אז אני רוצה להציע משפט שאני אומרת אותו, כל הזמן, הוא בתוך המנטרה שלי גם, והוא ממש נותן לי שקט נפשי.
המשפט הוא: אני לא פותרת בעיות שלא קיימות.
תגיע הבעיה נפתור אותה, נתמודד עם כל דבר, נתמודד עם כל שינוי, עם כל קושי, הכל בסדר, והכל יהיה בסדר. ואפילו יהיה לטובה, אבל כרגע הרגע הזה, אני חיה את הרגע הזה, והמשפט,... אני מזקקת
אות ושוב: אני לא פותרת בעיות שלא קיימות.
אז ספרו לי אם אתם התחברתם, אם אתם מאמצים ואיך זה משפיע עליכם. אני ממש אשמח לשמוע.
אלברט איינשטיין אמר, אדם צריך לוותר על מי שהוא כדי להפוך להיות האדם שהוא יכול להיות.
ואני רוצה לדבר על זה ממקום אחר, ממקום דווקא של חפצים לא של בני אדם.
ושאלה שאני שואלת הרבה אנשים, והתשובה היא תמיד חוזרת על עצמה אותו דבר אז האם יש לך בבית מדף ריק? מדף שאין עליו שום דבר אפילו בתוך הארון, מדף תלוי, מדף אחד שאין בו כלום, והתשובה היא תמיד לא. אין.
אין לאף אחד מדף בבית שאין עליו כלום. ברגע שמדף מתפנה, מיד משהו אחר תופס את מקומו. מה יתפוס את מקומו?
אם נהיה במודעות, נסדר שם יפה את הבגדים או שנעמיד קופסה יפה לניירת או נשים חפצי נוי. אם נהיה במודעות.
אם לא נהיה במודעות, מה שהיה קודם, מאוד מהר יחזור לשם. אם זה בלגאן, מה שעבר, יתפוס שם מקום, ככה זה יהיה.
אותו דבר בני אדם. כדי להכניס התנהגות חדשה, להתרגל למשהו חדש, צריך קודם כל לפנות את הקיים.
ברגע שנפנה את ההתנהגות הקיימת, שזה אומר בעצם להגיד מילה אחת: לא, לא להתנהגות הקיימת. נפנה מקום - פה צריך להיות במודעות.
אם לא נהיה במודעות, מאוד מהר ההתנהגות הקיימת תחזור ותתפוס את מקומה.
ההרגל יחזור. וזה טבעי. אין מה לעשות.
אבל אם נהיה במודעות ונפנה מקום... יש מקום להרגל חדש וטוב.
אז מה אתם לוקחים מזה?
איזה הרגל בא לכם להגיד לו לא?
ולפנות מקום להרגל חדש וטוב.
בא לכם לשתף אותי?
אני ממש אשמח.
איך תעודדו את עצמכם בהטמעה של הרגל חדש?
אז קחו בחשבון שכשאתם מכניסים הרגל חדש ומתמידים בו, בערך אחרי שבועיים אתם תרגישו חזקים הרבה יותר, מנטלית, כן?
ואתם לא חייבים לקחת משהו גדול או ענק או גרנדיוזי, אפילו משהו קטן ביותר.
אחרי חודש אתם כבר תתחילו להרגיש שיש שינוי, ששינוי כלשהו קרה.
אחרי חודשיים החברים והמשפחה והקרובים יתחילו להבחין גם בשינוי.
אחרי שלושה ארבעה חודשים כולם יתחילו להבחין בשינוי.
אחרי חמישה שישה חודשים כולם כבר יתחילו לבוא אליכם ולשאול אתכם איך?
אז אני אישית, כשאני לוקחת על עצמי איזשהו הרגל חדש, שינוי שאני רוצה לעשות, זה מאוד מניע אותי המקום של לתת השראה גם לאחרים. ואני יודעת שאני לא עושה את זה רק בשביל עצמי, אלא עושה טוב לעוד אנשים אחריי.
אז מתוך הערך הזה של ההשראה ועזרה גם לאחר, זה משהו שמניע גם אותי, ואולי גם אתכם.
עדכנו אותי, ספרו לי אם לקחתם, הפנמתם, איך זה עבד לכם, וספרו לי אם אתם אוהבים את הסרטונים.
תגידו לי, תסמנו בלייק שאני אדע להכין לכם עוד כאלה.
לפעמים שואלים אותי, אבל מה בדיוק אני אכתוב במנטרה, את מדברת על מנטרות?
ואם יש רק שורה אחת שאני יכולה להמליץ עליה, שלדעתי יותר חשובה מכל דבר אחר, זה אני שומר או שומרת על טוהר המילה.
ומה זה אומר?
ברגע שאנחנו שומרים על המילים שלנו, כלפי חוץ וגם בתוך הראש שלנו, אנחנו דואגים שהעולם שלנו יהיה טהור, ואנחנו לא משתמשים במילים שאנחנו לא רוצים לחיות בתוך עולם שיש בו מילים כאלה.
אנחנו שומרים על חופש.
כדי לקרוא על זה עוד ולהבין עוד ולעומק, אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר ארבע הסכמות.
זה יהיה מובן יותר.
וזה באמת המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל, לחיות בתוך עולם טהור ולשמור על טוהר המילה. בהצלחה!
שגרת בוקר.
אם אנחנו רוצים להטמיע הרגלים טובים לחיים, שגרת בוקר היא הזדמנות מצוינת להכניס את ההרגלים האלה.
ממש לשים לב על הבוקר שלנו. אולי לקום קצת לפני, חצי שעה, שעה, אולי אפילו שעתיים לפני, תלוי מה אתם רוצים להכניס בבוקר שלכם, לחיים שלכם ולהצמיד הרגל להרגל.
כוס קפה מוצמד לכוס מים, מוצמד לסתם דוגמה, לפעילות ספורטיבית. מוצמד להדיח את הכלים, את המעט כלים שנשאר מהערב.
כל מיני הרגלים שיתחילו לכם את היום בטוב. בתחושה של איזה כיף.
אם זה אומר לגהץ את הבגדים, אם זה אומר לטפח את עצמי.
מה שאתם רוצים, להתחיל את היום, כדי להתחיל את היום בטוב. אז.. כן, אני מאוד מאוד מציעה לקום לפני, להתחיל את הבוקר ברגוע, להכניס שם הרגלים טובים לחיים.
להתרגל לזה לאט לאט וליהנות מיום קסום עם הרגשה נהדרת של ניצחון על הבוקר.
בהצלחה.
שינויים.
יש המון שינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו, מנסים להטמיע, אפילו מצליחים, מתמידים, עובדים בשבילהם כדי שהם יקרו. ויש את השינויים מהסוג השני, שינויים שקורים לנו, שנכפים עלינו. שאין לנו שום שליטה עליהם.
זה יכול להיות כמו מגיפת הקורונה, זה יכול להיות שמישהו מפטר אותנו או עוזב אותנו, או חלילה פרידה מכח עליון. כל מיני שינויים שעלולים לשים אותנו במקום מאוד מאוד כאוב וזה בסדר, כל רגש הוא לגיטימי. השאלה איך יוצאים מזה ומה הגישה לקראת השינוי.
אז אני מציעה לקחת, לאמץ, גישה של הכל בסדר. ידיעה מראש ומודעות שהשינוי, הוא יגיע. שום דבר אל נשאר אותו דבר, ובעצם להיות בגישה של התרגשות לקראת השינוי.
איזה שינוי שלא יגיע. כמה שאנחנו עלולים לחשוש או לפחד או לא לרצות שהוא יגיע ולהיות בהיאחזות. לשחרר את זה ולהגיד הכל לטובה, מה שלא יבוא יהיה בסדר, יהיה אפילו יותר טוב.
אז מעניין מאוד מה יהיה השינוי הבא, איך הוא יקרה ו... מה יהיו החיים אחרי השינוי?
הרי בכל דבר יש גם צד טוב.
מה אתם אומרים?
מאמצים את הגישה?
העבר הוא מקום ללמוד ממנו ולא בית לחיות בו.
בתור מי שחיה ומאמינה ודוגלת כל כך הרבה בדרך המנטרות ורואה שזה עובד, כל מה שאני חוזרת עליו שוב ושוב ואומרת אותו שוב ומשננת אותו, הופך להיות החיים שלי.
אז אני יודעת שזה עובד לטובה נפלא.
העניין הוא שזה גם עובד לצד השני.
אם אני חוזרת שוב ושוב ומדברת ומשננת מחשבות לא רצויות, התנהגויות מהעבר לא רצויות, בכלל את העבר הלא רצוי, אני לא נותנת לו להתרחק, גם אם אני אומרת את זה בלשון עבר.
אני אתן דוגמה: אם אני אגיד על עצמי שיש לי פחדים, או אפילו שהיו לי פחדים, אפילו אם אני אדבר על זה בלשון עבר, כן?
אבל יום אחר יום אני אומרת המילה פחדים ופחדים ופחדים ופחדים ופחדים, פחדים יהיו חלק מהחיים שלי, אוקיי?
עכשיו אם אני לא רוצה לחיות בפחדים, אני לא רוצה שבכלל פחדים יהיו חלק מהחיים שלי.
אין צורך לשנן שוב ושוב ושוב את המילה. אוקיי?
כלומר, עדיף לשחרר אותה, להשתמש במילים אחרות, מיטיבות, מילים עם קונוטציה חיובית יותר.
אז זה הטיפ שלי לכם היום.
לשחרר מילים שאתם לא רוצים לחיות אותם, שאתם לא רוצים בכלל שהם יהיו בארסנל המחשבות שלכם.
זה חלק מלשמור על טוהר המילה.
אז אגב הציטוט מתחילת הסרטון זה ציטוט של רובין שארמה, מתוך הספר מועדון החמש בבוקר שהוא ספר מאוד מאוד מומלץ. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי, אם יש שאלות אני כאן. יום נפלא, אוהבת.
איך לשמור על שלווה גם כשמישהו אחר עושה או אומר משהו שמוציא אותנו מהשלווה.
אז אני רוצה לתת לכם את המשפט שלי, המנטרה שלי, שבעצם שומרת לי על שלווה, על אהבה, על חמלה, גם ברגעים שמישהו אחר עושה משהו או אומר משהו.
אז אם אני קולטת שקופצת לי מחשבה של שיפוטיות או ביקורתיות, והיא קופצת, כמה שאני עובדת על עצמי ואני אעבוד על עצמי עד יומי האחרון, זה עוד יקפוץ. הרגע הקטנטן הזה, שבריר השנייה של זה לא בסדר, זה עוד יקפוץ.
השאלה מה אני עושה עם זה אחר כך. אז בגלל המודעות ובגלל החזרתיות ובגלל התרגולת, אני מייד עונה לעצמי שיש בי חמלה ואני מקבלת את הטעויות שלי ושל האחר. וברגע הזה, שאני מזכירה לעצמי את המשפט הזה, שמדובר בסך הכל בטעות.
כולנו בני אדם, כולנו עושים טעויות, גם אני. אני עושה טעויות, אני עשיתי טעויות, ואני עוד אעשה טעויות עד יומי האחרון, ואני מקבלת את הטעויות האלה בחמלה, וככה אני לא יוצאת משלווה, אני מתחברת לצד החומל האוהב שבי, במקום להתחבר לביקורתיות ולשיפוטיות, ולכעסים.
אני מרימה תפילה עבור אותו אדם. שיהיה לו טוב, מבקשת בשבילו מה שאולי באותו הרגע, אולי חסר לו.
וזהו, ומתחברת לאהבה.
אז ספרו לי מה אתם חושבים על הטיפ הזה?
אם אתם מתחברים אליו?
איך אתם עושים את הדברים?
אולי אני אשמע טיפ אחר ממכם.
אני אשמח לשמוע.
תזכרו שאני אוהבת אתכם ושיהיה המשך יום טוב.
איך אנחנו לא אוהבים שאומרים לנו לא נכון, אתה טועה, זה לא ככה, שמתווכחים איתנו.
איך אנחנו אוהבים שאומרים לנו וואלה אתה צודק, אבל לפעמים לא בא לנו להגיד למישהו שהוא צודק, שאולי הוא אפילו טועה ולפעמים בא לנו להגיד לו מה קשור?
אז הנה טיפ, איך לא לגרור את השיחה לריב או לויכוח מיותר, אלא במילה אחת להפוך את הכיוון.
אז במקום להגיד מה קשור ולא נכון, פשוט להגיד את המילה - מעניין.
וברגע שאנחנו אומרים מעניין, אנחנו נותנים פתח לאדם השני, בלי לעורר בו התנגדויות והסתייגויות ועצבים, בעצם להסביר למה הוא התכוון.
אז ספרו לי אם החלטתם לאמץ, ואיך זה עובד לכם.
איך אנשים מצליחים חושבים אחרת על כסף?
יש הרבה אנשים עשירים מאוד שלאו דווקא נולדו עשירים. הם פשוט למדו לחשוב אחרת על כסף.
וחשיבה, כמו שכבר אמרנו, היא גם הרגל.
גם המחשבות שלנו הם הרגל, אז הם אימצו לעצמם הרגלים אחרים של חשיבה.
במקום לראות את הכסף כמגבלה, הם רואים בו ככלי לשפע.
איפה זה בא לידי ביטוי?
בשאלות שהם שואלים.
למשל, בא לי לצאת לחופשה, ומיד המחשבה האוטומטית שעולה לו לזה, אין לי מספיק כסף לזה, הם יכולים לשאול את עצמם, איך אני יכול להשיג את הכסף לזה?
אם מישהו רוצה ללמוד, והוא אומר, אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. אדם עם חשיבה אחרת יכול להגיד, איך אני יכול להשיג מלגה?
דוגמה נוספת על להקים עסק. מי שאין לו את החשיבה הזאת יכול להגיד, לעולם לא יהיה לי מספיק כדי להתחיל בכלל. אדם עם חשיבה אחרת יכול לשאול את השאלה, עם מי אני יכול להתחבר כדי אולי לעשות את זה ביחד.
בעצם הסוד פה זה על השינוי של החשיבה ולשאול את השאלות איך כן.
אז הטיפ שלי אליכם היום זה להתחיל לתרגל לשאול את השאלות איך כן.
ואני רוצה גם לתת לכם מנטרה שאם תחזרו עליה כל יום, משפט אחד, כבר תראו שהחשיבה תשתנה ותתחילו להתרגל לחשיבה אחרת.
אז המנטרה היא בעצם, אני נהנית מהשפע שקיים בעולם, אני מוצאת את האפשרויות ומוצאת את ההזדמנויות שלי כדי לקבל כל דבר שאני חושקת בו. הכל בזמן שמדויק לי.
ספרו לי אם אמצתם ואיך זה משפיע עליכם.
הכל, אבל הכל, אבל הכל לטובה.
ולמה אני אומרת את זה?
כי יש יתרונות, וחסרונות., אבל כרגע אני מדברת על היתרונות בכל דבר.
ואני מעדיפה להסתכל על היתרונות שבדבר, ולא על החסרונות. כי גם ההתבוננות הזאת היא הרגל, ואם אני אתרגל לראות מה לא טוב בדברים, אני אמצא אותם בכל דבר, אז אני פשוט אראה את העולם, את המערכות היחסים שלי, את הכל, כלא טוב. כמורכב, כסבל, וזה יהיה החוויה שלי בעולם הזה.
אבל אם אני רגילה לראות את הכל כטוב, אז אני פשוט חיה במקום טוב, בתוך המחשבות הטובות שלי, וטוב לי.
ולכן אני אומרת הכל לטובה.
נכון יש את הדברים האלה שצריך לעשות אותם אבל וואלה מה זה לא מתחשק?
אז הטיפ שלי אליכם, איך בכל אופן לא להזניח ולא להגיע למצב שדברים לא קורים ויש לנו הרגשות לא טובות עם עצמנו ודברים מסתבכים לנו ולא לשלם מחירים על הדחיינות הזאת.
הטיפ שלי הוא להתחיל עם רק גרסה מוקטנת של אותה פעולה. רק שתי דקות של אותה פעולה.
אם זה לקרוא ספר אז יכול להיות אפילו לקרוא דף או שניים.
אם זה לעשות ספורט, אפילו לעשות שלוש דקות של תרגילים, אפילו רק דקה אחת.
אם זה לנקות את הבית אז להתחיל רק מלרחוץ את הכלים.
כל דבר, כל פעולה שאתם קצת מתבאסים עליה, קצת לא בא לכם לעשות, לא לקחת את זה קשה.
לא צריך לעשות את הכל. רק משהו קטן.
מעצם ההתחלה של משהו ואחר כך להניח את זה, אפילו אתם עושים לעצמכם ממש כלל כיעד. אני עושה עכשיו רק שתי דקות ואפילו אפשר לשים טיימר ולא לעבור את זה.
עצם ההתחלה של העניין מכניסה אותנו לעניין ומורידה את החשש והפחד שיש לנו בראש שזה כל כך קשה.
תנסו את זה, עדכנו אותי איך זה עזר לכם.
