לא קל להיות גבר בן 35 שבערך מחצית מחייו סובל מחרדות חברתיות. לא קל לגלות יום בהיר אחד שיש שם למחלה ואמצעים ודרכים לטיפול. לא קל להתחיל את הטיפול כי חרדה חברתית היא מעגל אינסופי: כדי להתחיל טיפול, צריך לדבר עם מישהו, אבל איך אפשר לדבר עם מישהו אם אתה לא מסוגל לזה?
יהיה הטיפול אשר יהיה – חייבים לשבור את המעגל.

כדי לטפל בחרדה חברתית יש כל מיני דרכים. כדורים, פסיכולוג, שיטות כאלה ואחרות, שילובים וכו'. זה חלק אחד מהבעיה. אבל ישנו חלק שני – חשוב אולי יותר מהתגברות על החרדות - ושצריך לקבל מענה – איך חיים את החיים בלי להפסיד עוד רגעים? איך מחזירים את החיים למסלולם הטבעי? איך מתגברים על התהומות שנפערו בגלל כל אותן שנים אבודות?

במקרה יצא לי להכיר את רבקה. למזלי.

חשוב להבין שלא קל לשתף אדם זר לחלוטין במועקה הכי גדולה שלך. אבל רבקה ניחנה ביכולת מדהימה לקרוא את האנשים הסובבים אותה. פשוט אין דרך להסביר כיצד אישה שזו הפעם הראשונה שאתה משוחח איתה קובעת נחרצות שאתה סובל מחרדות. אתה נשאר המום, בהלם. מנסה למצוא הסבר לשאלה: "איך?", מעלה כל מיני תאוריות ומשכולן נפלו, אתה מבין שיש לך עסק עם מקצוענית של ממש.

בהמשך אותה השיחה, האישיות הפתוחה והנינוחה שלה נכנסה לפעולה ואיפשרה לי לפתוח את הלב ולספר מה מכביד עלי. זה משהו שלא עשיתי מעולם, כולל עם בני המשפחה ומרבית החברים. בעקבות אותה השיחה יצא ששנינו חשבנו שהיא יכולה לעזור לי והחיבור היה מהיר ומוצלח. מאז התחלנו להיפגש פעם בשבוע ואנחנו מדברים על הכול. בהמשך, קצב ההתקדמות שלי היה מספיק מהר כדי ששנינו נסכים שאולי כדאי להיפגש בתדירות גבוהה יותר, ומאז – שני מפגשים בשבוע.

במסגרת המפגשים אנחנו תוקפים נקודות שאני מעלה: תזונה, כושר גופני, בריאות, ניקיון נפשי, חברה, אישיות, התנהגות, זוגיות ומה לא.
מתחילת המפגש ועד סיומו אפשר לחוש באמפתיה, ברגישות ובאכפתיות. שבאמת יש מישהו מבין ונחוש לעזור, להדריך, להציע, לעודד. מישהו שבאמת רואה לנגד עיניו את טובתך הבלעדית בלבד. היכולת שלה להיכנס לך לראש, לקרוא את המחשבות והרגשות שלך, היא מה שמאפשר לה להבין את נקודת מבטך, להעלות אפשרויות שלא חשבת עליהם, להצביע על דברים טעוני שיפור או שינוי, להסביר מדוע דרכי פעולה או נוהגים מסוימים לא משרתים אותך כראוי.


כיום אני אחרי שלושה חודשי אימון בלבד והשיפור שניכר בי הוא קיצוני.
אני אדם חדש.

כל מילה נוספת – תיגרע.