זמן מדבר
- איור 10 בספר שלי "לטוס לירח לבדי!" מתאר סצנה משפחתית שהתרחשה לפני שנים בחג סוכות בעת ביקור משפחתי של משפחתי המורחבת ביישוב שבן דודה שלי גר בו ונקרא מעלה שחרות.יישוב שממקום בלב המדבר בואך אילת.היינו פוקדים אותו תמיד בימי חול המועד של סוכות או פסח.היינו מביאים איתנו המון אוכל במשותף וכל השבט יחד בניצוחה של אחת מהדודות שלי היינו מכינים ארוחות שחיתות.היה לנו גם מנהג קבע בסוכות לקפוץ לדיונות החול המדהימות שהיו ועדין בסמוך ליישוב.תמיד באור ירח מלא.זאת אחת החוויות המכוננות שלי בחיים.חוויה של משפחה יחד.משפחה וטיולים אצלי תמיד הולכים יחד והם חלק מהחוויות שיצרתי עבור ילדיי.כשכתבתי את הספר ביולי 2021 שנה שעברה התעורר בי הצורך להכניס את החוויה הזאת לספר.וכשביקשתי מיערה המאיירת שלי לאייר תארתי לה את החוויה והיא מתוך הדמיון באופן מופלא הצליחה לאייר עבורי את הסצנה.לא יכולתי לבקש יותר.ולכן זה אחד ההאיורים האהובים שלי.וככה הסצנה הזאת מתוארת בספר:״אֲנִי אֵלֵךְ בַּלַּיְלָה שֶׁבּוֹ זוֹרֵחַ יָרֵחַ מָלֵא, וְהָאוֹר שֶׁל הַיָּרֵחַ יְלַוֶּה אוֹתִי.כְּמוֹ אָז, כְּשֶׁבִּקַּרְנוּ אֵצֶל תָּמָר בַּמִּדְבָּר וְהִתְגַּלְגַּלְנוּ כֻּלָּנוּ בַּדְּיוּנוֹת לְאוֹר יָרֵחַ מָלֵא״.״נָכוֹן, אֲנִי זוֹכֶרֶת״, אָמְרָה אִמָּא, ״אֵיזֶה כֵּיף הָיָה לָנוּ – הָלַכְנוּ יַחַד, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה״.
רונית דהאן קאשי
גן הילדים היווה עבורי "מעבדה חיה" שמילאה אותי בהשראה אין-סופית. שנים רבות ביליתי במעבדה זו שם למדתי להתבונן ולנתח את הסביבה האנושית ותהליכים תקשורתיים. משם שאבתי רעיונות שהיוו בסיס למודל ייחודי שפיתחת