בתקופה האחרונה אני יוזמת שיתופי פעולה על כל מיני א.נשים. יותר נכון נשים. אני הוגה רעיון בראש שולחת הודעות במסנג'ר במיילים בווטאפ פניה אישית וכדומה, יוצרת קשר ראשוני מציעה את ההצעה ואז רואה איך זה מתגלגל.

קוראים לזה לפתוח מערכת יחסים.

בגדול אני חושבת היום יותר מתמיד שחייבת להיות כימיה בין א.נשים שעושים שיתוף פעולה כי אז הכל זורם יותר טבעי ויותר קל.

אני גם חושבת שזה הכי נכון.

בהמלך השנים פיתחתי לי או יותר נכון אימצתי לעצמי את מה שידעתי תמיד וזה האינטואציה הטבעית שלי.

פעם הייתי הודפת אותה במחשבות היום כבר לא.

את האינטואציה.

בכל מה שנוגע למערכות יחסים עם א.נשים.

החושים שלי עובדים.

עובדים חזק.

אבל מה ששמתי לב בזמן האחרון שא.נשים מתנהלים אחרת בעולם, יש להם.ן קצב שונה.

טוב , אולי זה לא גילויי כזה מרעיש אבל מה שאני מנסה לומר הוא אני עוקבת איך א.נשים מגיבים.

האם הם מגיבים מהר להצעה להודעה

עד כמה פתוחים , זורמים קשים

(עכשין תמירו את זה ללשון נקבה)

ואני מוצאת הבדלים תהומיים.

אבל מה שבטוח שברגע שאני חשה שהצד השני יש לו או לה בעיקר לה את הטמפרמנט שלי

זה מתקתק.

זה אומר:

חושבת מהר

יוזמת מהר

עונה מהר

עונה לעניין

מגלה עניין

לא מפחדת מרעיון חדש

מתקתקת.

עם אלה הכי קל לי לעבוד.

ברגע שאני נתקלת עם קצב הפוך משלי- אני קצת מתבעסת

או יותר נכון מאוד מתבעסת ואז

אני מובילה את המהלך כמו שאני חושבת

פונה פעם

פונה פעמים

עושה פולוואפ

מקבלת חיוב - ממשיכה

מקבלת סירוב- עושה "סגור קריאה".

וממשיכה הלאה

כל פעם שאני עושה סגירת קריאה משהו חדש נכנס

ועם זה מישהי עם טמפרמנט כמו שלי

יש סגירות 

ואני מתכוונת סגירות ענינים- בלי בילבולי שכל

בלי המתנה

כל צד יודע מה האחר מצפה.

נקודה למחשבה 

רונית

#רוניתדהאןקאשי