יש מי שטוען שגברים מופלים לרעה בבית המשפט לענייני משפחה רק משום שהם גברים. אבל המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר. בתי המשפט אינם אמורים להכריע לפי מגדר, אלא לפי הראיות, טובת הילדים, היכולת ההורית, המצב הכלכלי והנסיבות של כל מקרה. האם יש אבות שמרגישים שנעשה להם עוול? בהחלט. האם יש גם אימהות שמרגישות כך? בוודאי. הבעיה בדרך כלל אינה "להיות גבר" או "להיות אישה", אלא איכות הייצוג, הראיות שמוצגות, והאופן שבו מתנהל ההליך. כעורכת דין לדיני משפחה אני רואה מקרים שבהם אבות מצליחים מאוד, ומקרים שבהם אימהות מצליחות מאוד. אני גם רואה מקרים שבהם שני הצדדים יוצאים בתחושת החמצה. במקום לנהל את המאבק סביב שאלת המגדר, עדיף להתמקד בשאלה החשובה באמת: איך מנהלים את ההליך בצורה נכונה, עניינית ומבוססת, כך שבית המשפט יקבל את התמונה המלאה. בסופו של דבר, לא המגדר אמור להכריע. העובדות הן שצריכות להכריע.