אחד הלקחים שהזכירה לנו שריפת הענק בכרמל בשבוע שעבר, הוא הצורך מהתגוננות מפני אסונות טבע. אמת, לא הרבה ניתן היה לעשות ברמה האישית כדי להתגונן מפני אסון בסדר גודל כזה, אולם מאחר ופגעי הטבע צפויים גם בעתיד, יש דברים שחובה לעשות.

דוגמאות לדברים שיש להשקיע בהם יכולות להיות מערכות גיבוי מרוחקות למידע במחשבינו, אמצעי הגנה מפני שריפות (מטפים/ מתזי וכד'), ביטוחים ראויים וכד'. העניין הוא שכל דבר כזה עולה כסף ולמרות שבשבוע שעבר קיבלנו תזכורת עד כמה אי- רכישת הגנות יכולה לעלות לנו ביוקר, עדיין הכסף שיוצא יהיה יקר.

בהקשר זה, יש להזכיר את סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה האומר (בניסוח ערוך על ידינו) לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו יציאות והוצאות, לרבות - הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו"

המשמעות היא שהשקעה בהתגוננות מפני פגעי טבע מהווה הוצאה עסקית מוכרת גם אם מבחינה חשבונאית יש לרשום אותה כרכוש קבוע ורק הפחת השנתי נחשב כהוצאה. לפיכך, גם אם נשקיע בהתגוננות מפני פגעי טבע ביום האחרון של השנה, למרות שמבחינה חשבונאית אין לכך השפעה על הרווח הרי שמבחינת חוקי המס הדבר יכול להחשב כהוצאה שוטפת ולהקטין את תשלומי המסים עוד השנה.

לפיכך, יש כאן הקלה משמעותית, לפחות מבחינת תזרים המזומנים.