כנראה שבעניין הרשעתו השבוע של מר משה קצב נאמרו כבר כל הדברים שניתן לאמר על ההשפעות הפוליטיות, ציבוריות ומוסריות של העניין.

עם זאת, נבקש להסב את תשומת הלב לגזירה שווה אפשרית לתחום עיסוקנו בנושא שבשולי העניין.

כזכור, הגיעו פרקליטיו של מר קצב בזמנו להסדר טיעון עם הפרקליטות שעל פיו הוא יודה בסעיפים פחות חמורים והמדינה תבקש להטיל עליו מאסר על תנאי בלבד. אחרי שהחליט לחזור בו מהעיסקה הגיעה הכרעת הדין וכמעט בוודאות שהאיש יישפט למאסר בפועל. אנו די משוכנעים שפרקליטיו במקור המליצו לו לקבל את עיסקת הטיעון ולא ללכת למשפט. התוצאה מראה שצדקו.

ומכאן לענייננו. לא פעם כאשר אנו מקיימים דיון מול מס הכנסה בעניינו של נישום/ לקוח, אנו מגיעים להסכם בשמו שמשמעותו תוספת מס מסויימת. לעיתים, הלקוח מתקומם קשות נגד ההסכם ולא מבין מדוע עליו להוסיף מס כאשר נהג כחוק (לעיתים קרובות הוא צודק). לא פעם הלקוח רוצה ללכת לעימות מול רשויות המס ולהאבק על צידקתו במסגרת השגה בתוך מס הכנסה או ערעור לבית המשפט.

גם כאשר הלקוח צודק, לפעמים צריך להבין ש"צדק" זה שמו של כוכב בשמים (יופיטר בלעז) ולעיתים אין ברירה אלא להתפשר במסגרת השטחים האפורים. ניתן לצאת למאבק, מדי פעם אפילו לזכות בו. אבל צריך לזכור שכזה מאבק יש בו אלמנט של חוסר וודאות ואלמנט אחר וודאי:

• ברמת חוסר הוודאות, ניתן לציין את אי הבהירות לגבי תוצאת המהלך. לעיתים אכן נצליח להגיע לתוצאה טובה יותר, אולם לעיתים התוצאה תהיה יותר קשה לנישום/ לקוח.
• ברמת הוודאות, אין ספק שהמשך המהלך משמעותו עלויות ולעיתים ניכרות. אין המדובר רק בעלות הכספית, אלא גם ובעיקר העלות מבחינת השקעת הזמן, המתח והלחץ.

מה לעשות? ההחלטה כמובן אישית ואת שיקולי העלות / תועלת על כל אחד לעשות לעצמו. מר קצב כנראה טעה בחשבון שלו...

שנה (אזרחית) ושנת מס טובה לנו