לקראת יום הזכרון, מתפרסמים הנתונים האיומים על מספר החללים. על פי ספירת מערכת הבטחון, קרוב ל- 23,000 אנשים קיפחו את חייהם במערכות ישראל ופעולות איבה מאז שנת 1860 (151 שנים). אנו מחבקים כל אחד ואחת מהמשפחות השכולות באהבה וחמלה.

אבל, עם כל הצער והיגון, מספר זה קטן בהרבה ממספרם של קורבנות תחום שונה של חיינו- תאונות הדרכים. מאז תחילת הסטטיסטיקה המסודרת בשנת 1951 ועד היום, למעלה מ- 25,000 אנשים מתו כתוצאה מתאונות דרכים. מספר מחריד.

הממצא לעיל אפילו חמור יותר אם ננטרל את מספרם של חללי מלחמת העצמאות (כ- 6,000 במספר) מאחר והמדובר באמת בארוע ייחודי ויוצא דופן. במקרה כזה, המשמעות היא שעל כל שני חללים במערכות ישראל ובפעולות האיבה יש לנו 3 הרוגים בתאונות דרכים.

על פי הודעת המוסד לבטוח לאומי, 981 אזרחים נהרגו בפעולות איבה משנת 2000. באותה תקופה מתו קרוב ל- 5,000 אנשים בתאונות דרכים. עשו את החשבון לבד ונא לזכור שהיו לנו באותן שנים לא מעט קונפליקטים צבאיים עם שכנינו/ דודינו.

עד כמה שזה מחריד, את חללי מערכות ישראל ניתן להבין. זה חלק מה"מחיר" של שיבתנו בארצנו והמאבק על קיומנו. את תאונות הדרכים הרבה יותר קשה להסביר או להבין- על מה אנשים מתים.

לכן, אזרחים ותושבים יקרים ואהובים- אנא, נהגו והתנהגו בזהירות ובחוכמה.