השבוע נתקלתי בשני עסקים בהם הדור השני הצטרף לפירמה ואחרי זמן- מה התברר כי יש בעיות שמובילות, או עלולות להוביל להפרדת כוחות בין דור המייסדים לדור השני עד לכדי פרישת הדור הצעיר מהעסק. בשיחה עם יועץ עסקי ותיק, הוא טען שכעקרון הוא ממליץ נגד כניסת הדור השני לעסק מאחר ולדבריו זה "פתח לצרות".

מצד שני, אנו מכירים לא מעט עסקים שעברו לדור שני ואפילו שלישי באופן חלק למדי, בלי זעזועים תוך שגשוג ופריחה מרשימים. האם ניתן לאפיין את הבעיות? להצביע על הפתרונות?

הבעיה העיקרית בעסק משפחתי בין- דורי הוא הבעיה הבין- אישית. קיומם של מחלוקות, נקודות השקפה שונות וסכסוכים. העניין הוא שריב המתחיל בעבודה ממשיך אח"כ הביתה ולהיפך. דברים כאלו יכולים בהחלט להביא לקריסה קולקטיבית הן של העסק והן של המשפחה.

בנוסף, לא פעם הדור המייסד כל כך להוט לצרף את הדור הצעיר עד שהוא לא עושה את החשבונות המדוייקים ולפעמים מבטיח הבטחות שאינו מצליח לעמוד בהן.

מצד שני, העסק המשפחתי מקנה מימד של יציבות. הדור הצעיר לא צריך לבנות את הביזנס מאפס, אלא מקבל בסיס יציאה מסויים. כמו כן, ללא דור ממשיך העסק יירד עם הזדקנות/ התעייפות המייסדים ואם הוא יימכר ב"שוק" יתקבל עבורו מחיר נמוך בהרבה משוויו הכלכלי.

אז מה לעשות? לדעתי לצירוף הדור השני לעסק יש יתרונות אדירים. יש המשכיות, יש מחוייבות, יש הגיון כלכלי ועוד. העניין הוא שצריך לעשות זאת נכון, בתכנון נכון הן של מערכות היחסים והן של הנושאים הכלכליים. אולי להעזר בייעוץ מקצועי, אבל בעשיה נכונה זה יכול להיות מתכון להצלחה.