מניות קטנות או גדולות- מה עדיף?
על פי נתוני הבורסה, מדד ת"א 75 השיג בשנת 2009 תשואה של כמעט 150%. תשואה זו גבוהה באופן מרשים לעומת התשואה שהשיג מדד ת"א 25 אשר היתה כ- 75% “בלבד".
תוצאה זו יוצאת דופן ועלולה להטעות את המשקיעים ולכן, ברצוננו להציג כאן פרספקטיבה רחבה יותר.
במהלך עשרת השנים 1/1/2000 – 31/12/2009 השיג מדד ת"א 25 תשואה מצטברת של 136% (כ- 8.98% לשנה בממוצע) וזאת לעומת 53% (4.32% לשנה בממוצע) שהניב מדד ת"א 75.
לטובת הקוראים שאינם מעודכנים בביטויים, מדד ת"א 25 כולל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ומדד ת"א 75 כולל את 75 המניות שאחריהן. על פי ממצאי מחקרים רבים בארץ ובעולם, מניות של חברות גדולות מניבות בממוצע ולאורך זמן תשואה גבוהה יותר ממניות חברות קטנות. כהערת אגב, ממצא זה (חברות גדולות מניבות תשואות גבוהות) עומד בסתירה לתיאוריות הקיימות, אבל הממצאים חד- משמעיים.
כפי שצויין לעיל, למרות ששנת 2009 היתה יוצאת דופן, לאורך זמן מדד ת"א 25 מניב תשואה גבוהה יותר. להלן הממצאים לפי שנים:
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
קל לראות שברוב הגדול של המקרים, או שמדד ת"א 25 נותן תשואה עדיפה משמעותית, או שאם מדד ת"א 75 עדיף, אזי המדובר בהפרש לא גדול. אגב, מעניין לציין שכנראה רק בשנים שאחרי מפולת נותן מדד ת"א 75 תשואה עודפת משמעותית.
לסיכום, לפני שנסתנוור מהאטרקטיביות של המניות הקטנות יותר על פני הגדולות, חשוב לזכור שההסטוריה חושבת הפוך.

משרד לראיית חשבון עם התמחות מיוחדת בעסקים צעירים (בתחילת דרכם, לא קשור לגיל היזם/ת)
