מהרגע שבו בוקע הזחל הקטן מהביצה ועד התהליך ההתגלמות, עסוק הזחל במלאכת האכילה. הוא עושה זאת בהתמדה ובעבודה קשה, עובר מעלה לעלה, מחפש מזון שיתן את אשר דרוש לו בכדי לגדול ולהתחזק. אצל חלק מהפרפרים משיל הזחל במהלך גדילתו את עורו ומשנה את צבעו.
ובטיפול? זו תקופה של עבודה קשה שמצריכה התמדה ומאמץ רב. כאן חשובה מאוד ההכלה של המטפל. וכמו אצל פרפר, גם בטיפול לעתים ניתן לראות את השינוי ולעיתים פחות. זו תקופה של עבודה קשה מצד המטופל, המבקש לגדול ולהתחזק.

וגולם- מה סיפורו?
כמה פעמים שמעתם את הביטוי החוזר על עצמו לא מעט: " מה אתה יושב כמו גולם, עשה משהו..."
והכן גולם של פרפר יושב חזק במקומו, לא זז, שומר על פרופיל נמוך ומשתדל לא לבלוט. למתבונן מהצד נראה ששום דבר לא קורה, שום פעילות מבחוץ, אבל... בפנים בתוך מעטפת קשה, קורה תהליך מורכב של פירוק ובניה. בתוך הגולם השקט והנוקשה מתהווה הפרפר.
לכן כל פעם שאנחנו רואים מישהו שיושב "כמו גולם" ולא עושה שום דבר הנראה לעין, ישנה אפשרות שבתוכו, במעמקי נפשו, מתרחש תהליך של מחשבה, הרהור, התלבטות ויצירה של משהו חדש. ובטיפול?
התהליך הטיפולי נושא בתוכו תנועה נפשית סמויה, תהליך שינוי, פירוק ובניה המתרחשים עמוק בתוך הנפש. לעין המתבוננת מבחוץ לא קל לזהות את התהליך, אך חשוב לזכור שהוא קיים, וכמו שלא מזיזים את הגולם ממקומו, בכדי לא לחבל, כך חשוב לא להפריע לתהליך הפנימי של ההתהוות.

"יום אחד הופיע פתח קטן בגולם, אדם ישב והביט כמה שעות על הפרפר המתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן. לפתע, הפרפר הפסיק להתאמץ והיה נראה שהוא אינו יכול עוד. אז האדם החליט לעזור לפרפר: הוא לקח מספריים ופתח פתח גדול יותר בגולם. הפרפר יצא בקלות, אבל גופו היה מנוון והכנפיים מקווצות. האיש המשיך להתבונן בפרפר, בציפייה שכנפיו של הפרפר יפתחו ויתמכו בגופו, אך זה לא קרה... אין להוציא את הפרפר תרם זמנו מן הגולם."

כך גם בטיפול. ישנו שלב שבוא נדרשים כל כוחותיו של האדם, בכדי למצוא את דרכו, בכדי לעשות שינוי בחייו. ותפקידו של המטפל להיות נוכח בתהליך זה אך מאפשר עצמאות.