הסיפור הזה התחיל ב-1859 בצפון איטליה. אנרי דיינן, איש עסקים שווייצרי, נסע לחתום על חוזה עם נפוליאון השלישי. במקום זה הוא הגיע יום אחרי קרב סולפרינו ומצא 40,000 פצועים נטושים על השדה — צרפתים ואוסטרים, אויבים זה לזה, מתים יחד באותה אדמה. הוא ארגן את נשות הכפר, ואמר להן את שלוש המילים שהפכו אותן: "טוטי פראטלי" — כולנו אחים. שלוש שנים אחר כך הוא כתב על זה ספר. שנה אחר כך הקים את הצלב האדום. ה-8 במאי, יום הולדתו, הוא יום הצלב האדום הבינלאומי בעולם. ובדיוק בשבת הזאת קוראים את פרשת בהר־בחקתי, ובלבה הפסוק: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך — והחזקת בו" (ויקרא כ"ה, ל"ה). רש"י מסביר את זה במשל פשוט: כל זמן שהמשא על החמור — אדם אחד יכול להחזיק. אם המשא נפל — חמישה לא יספיקו. תחזיקו בו ברגע שהיד מתחילה לרעוד. ארבעים שנה היד שלי רעדה ואיש לא ראה. עד שמישהו אחד אמר את שמי, ואת המשפט: "אתה לא מקולקל. אתה פצוע." הסיפור לשבת השבוע — על שלוש מילים שמשנות גורל: "אני אתך, אחי."