פעמים רבות אני נתקלת באנשים ששואלים אותי, מה בעצם אני עושה בעבודתי, כמטפלת בפסיכותראפיה. לרוב אני עונה: “דומה למה שפסיכולוג עושה, טיפול באמצעות שיחה”. השאלה הבאה אחריה, בעיקר נשאלת על ידי ספקנים, והיא :”במה הטיפול הפסיכולוגי עוזר?” זו שאלה טובה וחשובה, והתשובה עליה, היא בעיניי, מורכבת. מאותה סיבה שקשה לי לתאר במילים את איכות חיי והעצמי שלי מאז שהתחלתי לתרגל מדיטציה,  כך אני מתקשה להסביר במילים איך אני רואה את הסיוע הפנימי, המעמיק והעצום שטיפול פסיכולוגי, או פסיכותראפוייטי, עשוי להעניק. כמובן, לא עם כל אחד, לא בכל מקום. ראשית נדרשת כימיה בסיסית בין האדם המבקש טיפול לבין האדם המעניק טיפול. ידע תיאורטי של המטפל אינו מספיק. ניסיון מקצועי וידע, הם חשובים ביותר, אך ניסיון חיים והתנסות אישית בכאב ובטיפול, של המטפל, חשובים לא פחות בעיניי. בעיקר חיונית, היכולת של האדם המטפל להיות אמפטי, לחוש, לשמוע ובעיקר להיות, עם עצמו ועם אחרים.

הקושי שלי להסביר במילים, כיצד מסייעים הן תירגול מדיטציה והן טיפול בשיחה, לי ולהרבה מאוד אנשים בעולם, הוא מובן. אמנם, תירגול מדיטציה לרוב נעשה בשתיקה ואילו הטיפול בפסיכותראפיה נעשה בשיחה. לכאורה שונים הם, אך, בעיניי,  רב המשותף ביניהם מן ההבדל. שניהם עשויים ליצור שינוי, שאותו אולי ניתן לראות כלפי חוץ. אבל הן תירגול מדיטציה והן טיפול נפשי, יוצרים גם השתנות. כאשר נוצרת השתנות, אנו עשויים לחוש אותה, אך נתקשה, על פי רוב, לבטאה במילים.

כאשר אני ניגשת לתרגל מדיטציה, אני מבקשת להתמקד בעצמי. להקשיב, לחוש, לגעת ללא מגע, ללא מילים, ברוח ובנפש שלי. יש כאלו שנעזרים בגורם חיצוני על מנת ללמוד ולתרגל מדיטציה ויש כאלו שמתרגלים לבדם, בכל מקרה, המודט הוא המוקד. ה”אני” הולך לפגוש את ה”עצמי”. באומץ. בנחישות. אם ממשיכים ומתרגלים באופן קבוע, מוצאים מקום בטוח ושקט, בדרך כלל, ה”מתחבא” לו מתחת לכל הזרמים הסוערים שבמוחנו. ואז אנו עשויים להבין, שהמוח שלנו, הוא לא “אני”, דעותינו יישתנו, אנו נשתנה, החיים ייראו אחרת.

אותו דבר בטיפול. כש”אני” המוקד, אני רוצה תמיכה, הכלה, הבנה, או לחקור ולהבין את עצמי..לא משנה מה הסיבה לשמה מגיעים לטיפול, אותו דבר קורה: ה”אני” שלנו, לכאורה הולך להיפגש עם פסיכולוג, או מטפל, אבל למעשה, אנו הולכים להיפגש עם עצמינו.

יש זרמים שונים של טיפול פסיכולוגי כיום. בכל מקרה, מהווה המטפל מעין מראה ל”עצמי” של המטופל ולסביבתו. בעבר נהגו מרבית הפסיכולוגים, או הפסיכואנליטיקאים, להרבות בשתיקה במהלך הפגישה הטיפולית, ולעודד מטופלים לדבר ולהוציא אסוציאציות ככל העולה במוחם. במהלך השנים, הומצאו סוגים אחרים של טיפולים, פסיכולוגיים ואחרים, בהם ההתמקדות  שונה: לא רק אסוציאציות חופשיות שהמטופל זורק לאוויר, אלא התמקדות במחשבות ומעשים מסויימים שלו, על מנת לסייע לו להשתחרר מהם. רוב הפסיכולוגים היום ישתקו פחות מפסיכולוגים בעבר וישתמשו בטכניקות נוספות שיעודדו מטופלים להגביר את המודעות העצמית שלהם, לקחת אחריות על חייהם ומעשיהם, כדי לסייע להם להשיג את מטרותיהם.

קרה שאנשים הגיעו אליי לפגישה ראשונה ושאלו “כמה זמן הטיפול ייקח?”. גם התשובה לשאלה זו, תלויה בהרגשה. כאמור, יש מקרים בהם עובדים על מטרות מוגדרות וכשאלו מושגות, מסתיים הקשר הטיפולי. אך יש מקרים, בהם יש רצון וצורך בשיתוף פעולה עמוק יותר בין מטופל למטפל, קשר ארוך טווח בו יוכל המטופל “להשתמש” בקשר הטיפולי כדי לחזק את התחבושות על פצעיו הבלתי נראים, אך כל כך עמוקים. אנו לא מבטיחים ריפוי. איננו קוסמים או מגלי עתידות ואין לנו מכונה שתחזיר את הזמן לאחור ותמנע מאנשים לחוות את פגעי העבר. אך בליווי נכון ואוהד, יכולים לצמוח ניצנים חדשים בגינת הכאב של אנשים שחוו טראומות כאלו ואחרות, אשר הותירו בנפשם גן נעול עם צמחים שלא הושקו מספיק טוב. כשאתם הולכים לטיפול, שאמור להוות עבורכם מקום מלווה תומך מקשיב ומצמיח, כמה זמן אתם רוצים להישאר?

אני קוראת לדור שלנו “דור המיקרוגל”. אנו רוצים את הכל, כאן ועכשיו. אין לנו פנאי וסבלנות, ולעיתים גם זמן וכסף, לטיפול ארוך טווח. זה בסדר. גם טיפול ממוקד וקצר יכול לעזור. תלוי מה רוצים באותה תקופת חיים. לטעמי, כשם שמאכלים שנאפים בתנור, נאפים לאט וטוב יותר מאשר מאכלים שמתחממים במיקרוגל, כך הנפש תירפא בצורה איכותית יותר בטיפול קצת יותר ארוך. לא סתם הריון לוקח תשעה חודשים. האדם הוא יצור שנאפה לאט.

הן במדיטציה והן בטיפול בשיחה, המטופל מתבקש להיות עם עצמו. רוב חיינו אנו עסוקים בעשייה. עלינו לעשות דברים כל הזמן: לשבת, לקום,ללכת, לנהוג,  לאכול, לעבוד וכ’ו וכ’ו. הטיפול הפסיכולוגי, בדומה למדיטציה, לוקח אותנו למקום אחר, או ל”קומה אחרת בבניין החיים”, אם תרצו. בתירגול מדיטציה יש משהו משחרר, בהחלטה לשבת ולעסוק אך ורק בתירגול מדיטציה, לזמן מסוים. התירגול, הוא כלי נלמד להתבוננות עצמית. התבוננות עצמית מביאה שקט, שקט מביא הקשבה, הקשבה מביאה השתנות ויכולת להתרוקן ולהתמלא מחדש. אם אני מתרגלת מדיטציה, אני מכילה את כל מה שעולה בי, ובכך מכילה את עצמי. אם עולה כעס, אני מסתכלת, גם אם קשה ובא לי לקום ולצרוח על מי שהכעיס אותי, אני לא קמה. אם עולה עצב, אני מאפשרת לדמעות לזלוג וממשיכה לתרגל. וכך, המודעות שלי לעצמי גדלה, היכולת שלי להחזיק את עצמי בעצמי מתרחבת, וכך היכולת שלי להכיל אחרים, ואת החיים. תירגול מדיטציה מרחיב את הלב והנפש, ועוזר לחיות,  האי עשייה מסייעת לעשות טוב יותר את העשייה.

בטיפול, בהתחלה, יש מישהו ש”מחזיק” אותנו. ההכלה, ההקשבה, צרכים בסיסיים שלנו כבני אנוש, מוחזקים עבורינו אצל המטפל, האחר, המתקן או משלים, את מה שלא קיבלנו, או קיבלנו בצורה לא מספקת, בעבר. גם מבוגרים שזכו בינקותם לנוכחות הורית מספקת, יכולים להיתרם מהחזקה רגשית של מטפל, ואולי אף יותר מאחרים, שזקוקים לזמן להתרגל למצב החדש, בו יש מישהו שמספק צרכים אלו. עם הזמן, בדרך כלל נלמד להקשיב ולהכיל את עצמינו ואחרים טוב יותר. אנו זקוקים לקבל כדי לתת ולתת בשביל לקבל. כך זה עובד. התמסרות זה הסוד, נחישות והתמדה הם המפתח להצלחה. להשתתף בסדנאות חד פעמיות של מדיטציה או כל עבודה עצמית אחרת, זה מעולה. אך כל מורה למדיטציה, יוגה וכל מקצוע אחר , למעשה, יידע לומר, שהתירגול הוא סוד ההצלחה. בדומה לכך, התמדה בהגעה לשיחות עם מטפל, תביא לתוצאות. הרחבת הלב וריפוי הנפש אינם מתבצעים בפעם אחת וגם לא בפעם ב…וגם זה משותף לתירגול מדיטציה ולטיפול נפשי. ולכל דבר שאנו רוצים באמת לחוות או להפיק ממנו את המקסימום.

אומרים שאין חכם כבעל ניסיון. אני יודעת, ניסיתי. הכרתי אנשים שהתנסו ואנשים שבאמת ניסו. יש הבדל, בין מי שהתנסה לבין מי שבאמת ניסה. אלו שבאמת ניסו, לרוב הצליחו. במה? סתם, להרגיש קצת יותר טוב בחיים.

אז במה הטיפול הפסיכולוגי עוזר? בשורה התחתונה, להיות. יש משפט שאומר: “לא טוב היות האדם לבדו”. הקשר הטיפולי, עוטף אותנו עם מלווה, ולפחות בתחושה איננו לבד.מטפל טוב, בעיניי,הוא לא כזה שאומר למטפלים מה לעשות. מטפל טוב הוא מלווה לתקופת חיים אשר מסייע להתחזק, להירגע ולהקשיב. אנו לומדים “לעשות” כל חיינו, בבית, במוסדות החינוך, בצבא,בעבודה. מתי אנו לומדים “להיות?” חוסר היכולת של אנשים להיות, הינו אחד הגורמים העיקריים לדיכאון וחרדה, מאחר ויש כל כך הרבה מצבים בחיים, שדורשים מאיתנו רק “להיות” ולא “לעשות”, ולרוב, איננו יודעים איך לעשות את זה, את האי עשייה. הן בטיפול הנפשי והן בתירגול מדיטציה ה”היות” מתחזק ומשתפר. הן במדיטציה והן בטיפול נפשי טוב, אנו בסוף מבינים, שכשנקשיב באמת לעצמינו פנימה, כל התשובות יגיעו מתוכנו ונראה כי טוב.