כבר מספר שנים שאני מחדשת את המנוי שלי בקאנטרי על מנת לרצות את רגשות האשם שלי בתקווה שהפעם ההוצאה הכספית הגדולה תגרום לי ללכת לחדר הכושר.

בכל מועד חידוש חברות, תחילת שנה אזרחית, ראש שנה עברית, ראש חודש, תחילת שבוע וכל לילה כשעליתי על יצועי הבטחתי לעצמי בהתכוונות רבה שמחר יהיה היום בו אתחיל להגיע באופן סדיר לחדר הכושר, אך באותה התכוונות דחיתי את זה ליום המחרת (אוי כמה טוב שיש את המחר...).

מידי פעם הייתי אפילו רוכשת לי בגדי ספורט מעוצבים ונעימים שיאפשרו לי להרגיש נוח ויפה כשאני מאוד מתאמצת על המכשירים. אפילו נפגשתי עם מאמנת כושר שהדריכה אותי ובנתה לי תוכנית נפלאה (בייננו - ידע זה לא מה שהיה חסר לי).

הכול עבד נהדר חוץ מהחלק ה"קטן" הזה עם חדר הכושר, כי לא הצלחתי להביא את עצמי לשם! וזה היה מאוד מתסכל בעבורי. למען הדיוק ההחלטות שלי כן עזרו לי קצת הן גרמו לי להגיע באיזה בוקר במלוא מרצי ועם הרבה כוונות להתמיד בשגרה החשובה הזו שנמשכה בערך יומיים ואז לעשות הפסקה שנמשכה בערך שנה.

טוב, היו לי סיבות מוצדקות למה לא להגיע: הייתי כל כך עסוקה, ולא היה לי זמן ולא הייתי פנויה ובדיוק כשהיה לי זמן החדר היה סגור (זה קורה חצי יום בשבוע...)

לקח זמן, אבל בסוף הצלחתי להודות בפני עצמי שלמען האמת אני פשוט ממש לא אוהבת את זה עד כדי כך שבאחת מהפעמים הבודדות שביקרתי בחדר הכושר אפילו משכתי את תשומת ליבה של מתאמנת אחרת שחייכה אלי, הביטה בי ברחמים ואמרה: "רואים שאת סובלת". השבתי בחיוך וחשבתי לעצמי: לו רק היית יודעת כמה...

המשפט הזה רק חיזק אותי והחלטתי שאם אני באמת סובלת מקומי לא שם ועם ההחלטה הזו אפילו העזתי לבטל את החברות שלי בקאנטרי בידיעה שאני עושה טעות כי בסופו של יום אני צריכה להתאמן בכדי לשמור על הבריאות שלי. לצערי הידיעה הזו לא הייתה מספיקה בכדי לגרום לי לעשות את הצעד האחראי של להתמיד בשגרת פעילות גופנית.

 נקודת המפנה

אני זוכרת את הרגע בו החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי במחויבות שלי לספורט. זה קרה בעקבות שאלה של מישהי שלא מכירה אותי אפילו לעומק: "את לא חושבת שאת ראויה להשקעה בעצמך לפחות כמו שאת משקיעה באחרים?" מעניין, אבל אף פעם לא חשבתי על זה בהקשר הזה אבל כנראה שהיה משהו בדבריה שהתחיל איזשהו תהליך של שינוי בחשיבה ובתפיסה שלי את עצמי.

זה מדהים אותי לגלות בכל פעם מחדש עד כמה המחשבות והסיפורים שלנו על עצמנו משפיעים על מציאות חיינו. ובמקרה זה, כשהמחשבות השתנו החלו לצוץ הרעיונות והמוטיבציה שלי עלתה פלאים.

 מה עשיתי?

זה התחיל בדבר קטן רכשתי מד צעדים (מחקרים מראים ש 10,000 צעדים ביום תורמים לבריאות שלנו). באמצעות המכשיר הקטן הזה שמצמידים למכנסיים למדתי כמה צעדים אני עושה בשגרת יומי כשאני לא מתאמנת וכמה צעדים כדאי שאוסיף בכל יום בכדי להגיע ליעד הזה.המודעות הזו שינתה את ההרגשה שלי באשר לפעולות שלא ממש אהבתי לעשות כמו לעלות ולרדת אין סוף פעמים ביום במדרגות הבית על מנת לסדר או להעביר חפצים מקומה לקומה.

הפסקתי להשקיע זמן ומאמץ בחיפוש חנייה קרובה ליעד שלי.

אני משאירה את הרכב שלי בבית כשאני צריכה להגיע למקומות קרובים יחסית בדרך זו אני חוסכת דלק ושומרת על איכות הסביבה.

אני ממירה חלק מפגישות הקפה שלי עם חברות בפגישות הליכה איתן או בצעידה משותפת לבית הקפה.

והכלבה היקרה שלי סנדי, נהנית עכשיו מסיבובים ארוכים יותר.

 שינוי זווית הראיה על הפעילויות היומיומיות גרם להן להפוך לפעילויות שתורמות לי אנרגיה מאחר והפסקתי להתנגד אליהן אלא להשתמש בהן לטובתי.

 עכשיו אני כבר לא צמודה למד הצעדים, אבל בזכותו כל הפעולות הטרחניות הפכו לברוכות וזה לכשעצמו הכניס לחיי רוגע ושמחה.

 אז מה עם הרומן האבוד שלי עם הקאנטרי?

נרשמתי שוב. הפעם החלטתי שאני מנסה כמעט את כל סוגי ההתעמלות המודרכת. בניתי לי תוכנית פעילות מאוד מגוונת. אני מגיעה כמעט בכל יום לפעילות שונה. הרווח שלי כפול גם יותר מעניין לי וגם מאפשר לי להפעיל שרירים שונים.

 ובאשר לחדר הכושר... אני מתכננת את הביקורים שלי בהתאם לתוכניות הטלוויזיה שאני אוהבת ושממילא הייתי צופה בהם על הכורסה בבית ואז הזמן חולף במהירות רבה.

 אבל הכי חשוב, כשאני מתכננת את הלו"ז השבועי שלי אני מתייחסת לפעילות הגופנית כמו לכל פגישה חשובה אחרת יש לה מקום כבוד ביומן שלי כי מגיע לי!

 הרגשת הקלילות, רמות האנרגיה הגבוהות, והשמחה שהשינוי הכניס לחיי מעודדים אותי לשמור על מה שיש ולהמשיך הלאה. והיום כשאני מתלבטת לפני בחירות שאני עושה בחיי אני שואלת את עצמי אם אני לא חושבת שאני ראויה וזה מזכיר לי שוב ושוב מה באמת חשוב לי בחיים.

 ולסיום, חשוב לי לכבד את המילה שלי לכן כשאני כותבת כאן אני יוצרת לעצמי מחויבות להמשיך את הדרך הזו.

תנסו גם אתם - הצהירו בקול רם את ההחלטות שלכם, כתבו אותן באיזה שהוא מקום אליו תוכלו לחזור ולהיזכר מה חשוב לכם ומה עובד עבורכם ולמלא מחדש את מצברי המוטיבציה שלכם. אני כאן, תספרו לי איך זה עובד לכם.

אתמול חזרתי מסיור לאור ירח מלא בנחל חוורים עם קבוצת חובבי צילום - שילוב מנצח של פעילות גופנית עם האהבה שלי למצלמה.

 שיהיה לכולנו סוף שבוע נעים וחיים מלאי שמחה ובריאות טובה

 שלכם,

 מירי 

אפשר יותר - אימון אישי לבריאות

www.mirichared.com