כמעט כל עובד המקבל הסכם עבודה נדרש לחתום על הסכם סודיות ואי תחרות לתקופה מסויימת שלעיתים היא ארוכה מידי ופוגעת בחופש העיסוק ,זכות יסוד המוגנת בחוק יסוד -כבוד האדם וחרותו.

חוזים צריך לכבד האם בכל מחיר?

האם יש לכבד את ההסכם כלשונו,האם כאשר המעסיק נוקט בצמד המילים "סוד מסחרי" זה אכן סוד מסחרי שיש להגן עליו?האם תקופת ההגבלה הולמת את האינטרס הלגיטימי של המעסיק חרף הפגיעה הקשה בעובד? והאם הגבלת אי תחרות למשך תקופה אשר כוללת את  הלקוחות, עסקים מתחרים,השרותים שייתן העובד אשר זו מיומנותו וממנה הוא מתפרנס והמנעות מניצול קשרים שנוצרו במהלך עבודתו אצל המעסיק הקודם מצדיקה את הפגיעה בעובד ומאלצת אותו להשאר אצל המעסיק או לשנות את עיסוקיו אשר רכש עם השנים?

התשובה היא שכל מקרה ייבחן לגופו, לא תמיד "סוד מסחרי"הוא אכן סוד מסחרי,המעסיק יצטרך להוכיח שזה סוד מסחרי וכי נקט צעדים סבירים להגן עליו וכי העובד עשה בו שימוש.

אי תחרות-גם כאן יצטרך המעסיק להוכיח שקיים איום קיומי על המעסיק הקודם ככל והעובד יועסק בחברה המספקת את אותם השירותים.

האם פרק הזמן המגביל את העובד אכן מוצדק.

בית הדין לא ימהר לתת צו מניעה לפני שישקול את כל השיקולים ויאזן בין האינטרסים של העובד ומעסיקו הקודם וכמובן את האינטרס הציבורי לתחרות ראויה במשק.

אז הסכם סודיות ואי תחרות-אל תפחדו מזה, פנו לעו"ד המתמחה בתחום דיני העבודה וצאו לדרך חדשה.

מזל רבה,

עו"ד מגשרת וחשבת שכר בכיר-דיני עבודה ותביעת ביטוח.