במסורת ימי שישי שלנו, קבלו סיפור מקסים ששלחו לי. ״לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהטיסה שלה מעוכבת בשעתיים. היא נכנסה לחנות ספרים ומצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות בעלות ניחוח נהדר. היא חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה, מצאה פינה שקטה יחסית והתיישבה והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפתו העיז לשלוח יד אל שקית העוגיות שלה והרשה לעצמו לקחת עוגיה. היא החליטה להתעלם מהחוצפה וגסות הרוח. נשארה יושבת, קוראת בריכוז רב בספר שזה עתה רכשה ונשנשה באיטיות מהעוגיות בעלות הניחוח הנהדר. בעודה מביטה בשעון שעל הקיר והבחינה ב"גנב" העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה חושבת לעצמה, שבטח הבוטה יבקש גם כוס קפה... כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו והוא עם חיוך על פניו, לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד את החצי השני הכניס לפה. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה חשבה לעצמה ״הוא גם גנב וגם חצוף, ואפילו לא אמר תודה!״ כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, אספה את חפציה וצעדה לעבר שער היציאה, בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת. היא עלתה למטוס וצנחה אל המושב שלה. בעודה מפשפשת בתיק מחפשת את הספר שלה, נתקלו אצבעותיה בשקית זרה, הייתה זו שקית העוגיות שלה, מלאה מול עיניה. המומה ומופתעת היא הבינה... העוגיות האחרות היו פשוט שלו, הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה מילה ולהתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות... הייתה שלה״ לחשוב רגע לפני ששופטים, לנשום רגע לפני שחורצים גורלות... שבת טובה חברים