השינוי והמערכת התעשייתית וכניסת המקומונים לעידן המודרני

‏הכלכלן גלבריית כותב כי צד תמוה בדיון הכלכלי המודרני הוא היחס אל תפקידה של התמורה. בדמיונם של הבריות זהו תפקיד גדול מאוד; כל המונה את צורותיה או מדגיש את היקפה כמוהו כמי ששב ומאשר את המקובל והמוסכם. אף-על-פי-כן אין מניחים שישתנה הרבה. מחוץ לנרגנים, הכול מקבלים את המשטר הכלכלי של ארצות-הברית כמבנה מושלם בחלקו הגדול. לא קל להביא לידי שלמות את מה שהושלם. השינוי הוא גדול. אבל, להוציא את הגידול בתפוקת מוצרים, הכול נשאר כשהיה. ‏באשר לשינוי אין כל ספק. לפי כל החישובים, גדולים היו החידושים והשינויים בחיים הכלכליים במאה הזאת, וביתר ייחוד מאז החלת מלחמת-העולם השנייה. הניכר לעין שבכל אלה היה שימושה של טכנולוגיה סבוכה ומתוחכמת יותר ויותר בייצורם של דברים. המכונות החליפו את עבודת-הכפים הגולמנית ובמידה גוברת והולכת, ככל שמשתמשים בהן להדרכת מכונות אחרות, הן מחליפות את הצורות הגולמניות יותר של התבונה האנושית.

תחום מקומונים למשל התפתח בצורה מדהימה במאה האחרונה, מקומון הוא שם נרדף לאינפורמציה מהשכונה ומהעיר או מהרחוב בו אנחנו מתגוררים עד לרמה הקטנה ביותר, לא עוד עיתון ארצי, מקומון הפך לנגזרת לתחום חדשות מקומיות ששולטת בכיפה התקשורתית.

‏כזכור לפני שבעים שנה עדיין היה התאגיד וכן מקומון מצטמצמים בגדר אותם ענפים כמו: בניית מסילות-ברזל, אניות-קיטור, ייצור פלדה, הפקת נפט וזיקוקו, קצת מכרות, הפצת עיתונים ארציים - מקום שדומה היה כאילו הייצור חייב להתנהל בקנה-מידה גדול. עכשיו התאגיד גם מוכר דברי-מכולת, טוחן דגנים, מוציא עיתונים וכן מקומון עצמי ומספק בידור לציבור - כל אלו תעשיות שהיו פעם בתחומי הבעלים הפרטיים או המפעל פחית-הערך. בתי-העסק הגדולים ביותר מעמידים ציוד בשווי ביליוני דולרים כמו גם מאות אלפי בני-אדם בעשרות מקומות כדי ליצר מאות של מוצרים. ב 1965- ‏זקפו חמש מאות התאגידים התעשייתיים הגדולים ביותר לחשבונם שני שלישים ( 64 ‏אחוז) מכלל המכירות של מוצרי- תעשיה בארצות-הברית.

‏לפני שבעים שנה היה התאגיד מכשיר ביד בעליו והאצלה של ‏אישויותיהם. שמותיהם של עתודים אלה - קארנגי, רוקפלר, הרימן, מלון, גוגנהיים, פורד-היו ידועים בכל רחבי הארץ. עדיין הם ידועים, אבל בזכות בתי-הנכות ומוסדות-החסד שהקימו ובזכות צאצאיהם העוסקים בפוליטיקה. האנשים העומדים עכשיו בראש התאגידים הגדולים אינם ידועים. זה כימי דור אין הבריות מחוץ לדיטרויט ולענף המכוניות יודעים מה שם האיש העומד בראש ג'נרל מוטורס. כדרך כל הבריות, עליו להעיד על זהותו כשהוא מעולם בהמחאה. הוא הדין בפורה סטאנדארד אויל וג'נרל דיינמיקס. האנשים המנהלים את התאגידים הגדולים אין להם חלק של ממש בבעלות על המפעל. הם נבחרים לא על-ידי בעלי-המניות אלא, בדרך-כלל, על-ידי מועצת-מנהלים שאת חבריה בחרו הם עצמם באורח נרקיסטי.

גם מקומון היה בתחילת המאה תאגיד בבעלות ממשלתית או בבעלות אנשים אמידים, כיום רווחת הוצאת מקומון חד פעמית בעלות של אלפי שקלים בודדים על ידי חברות מסחריות או חנויות כלבו. מקומון הפך למקור אינפורמציה נקודתי. לא פעם אנחנו רואים את מחלק העיתונים המקומי שמכניס כל מקומון לתיבת הדואר הפרטית שלנו שם נמצאת אינפורמציה ברמת הפרטנית ביותר של השכונה.