הפתרון לכמות העצומה של אשפה הנזרקת מדי יום היא קודם כל הפחתת הצריכה, דבר שיוביל לכמות אשפה קטנה ביחס לחומרים הנצרכים. בהמשך לכך הפרדת האשפה לסוגיה שיאפשר שימוש חוזר בכל החומרים שניתן, לאחר מכן הפקת אנרגיה, ולבסוף הטמנה. (לפי עקרונות R ) אני יכולה להעיד מניסיוני על ביתי הקט - מאז שהתחלנו להפריד פסולת אורגנית, נפח הפח ירד ואנו משליכים אותו לפח הגדול עד פעמיים בשבוע, לעומת פעם, שהשלכנו כמעט כל יום. בנוסף להפרדה של בקבוקי פלסטיק, זכוכית, נייר, קרטון ומתכת שמבוצע בכל מקרה ומקטין את נפח האשפה באופן משמעותי. מה גם שהגינה שמחה על הקומפוסט האיכותי שהיא מקבלת והולכי הארבע מודים על השאריות הבשריות. בנוסף - מה שנזרק לפח עד היום בשקיות פלסטיק קיבל פתרונות שונים, לדוגמה: החול של החתולה נעטף בעיתון היומי של השכנה (חדשות רעות אנחנו זורקים לפח עם מה שבתוכו) וישנן עוד דוגמאות רבות. לגבי שקיות הזבל המפורסמות – אנו משתדלים להשתמש בשקיות מתכלות (דיון בפני עצמו) ובשקיות בהן כבר לא ניתן לעשות שימוש חוזר, למשל השקית שבה מגיע החול של החתולה, או שקית שנמרח בה משהו ולא יעיל להשמיש אותה שוב. אציין שרב השקיות שנותרו לנו שורדות שימושים רבים עד שהן מגיעות לפח, תרתי משמע. אני מאמינה שכל אדם יכול לעשות את השינוי שמתאים לאורח חייו, והרגלים ניתן לשנות בקלות יחסית, בעיקר כיום, עם כל שפע הפתרונות המוצעים וכל אחד יכול לבחור את הדרכים בהן נוח לו/ה לצעוד.