מקובל לחשוב שאם יש לאדם הכנסה משכר דירה למגורים העולה על 6,000 ש"ח לחודש ויותר כדאי לשלם 10% מס בלא הגבלת סכום (למעט מקרים של ריבוי נכסים המאפשרים הגדרת ההשכרה כעסק ולא השכרת דירות למגורים). ברם, יש לקחת בחשבון שכאשר המס המשולם על ההכנסה מהשכרה למגורים הוא אפס(במקרה של פטור עד 5,000 ש"ח לחודש בקירוב) או 10% לא ניתן לתבוע הוצאות שהוצאנו לאחזקת הדירה או פחת.

כדאי לדעת שכאשר נמכור דירה מושכרת (שאינה דירת יחיד אצלנו אלא דירה שניה ויותר) יהא עלינו לשלם מס שבח.כאשר אנו מוכרים דירה שניה נוכל לקבל את עלות הדירה כהוצאה לצרכי מס שבח.  בעת השכרת הדירה מגיעה לנו לקבל פחת שנתי בשיעור של 4% מ-2/3 ממחיר העלות של הדירה בניכוי הפחת שביקשנו במשך שנות ההשכרה. אם שילמנו רק 10% מס משכר הדירה לא נוכל לקבל את הפחת באופן שוטף. אליה וקוץ בה, משום שחוק מיסוי מקרקעין קובע שאם ניתן היה לתבוע הותאות פחת והוא לא נתבע מסיבה כלשהי יראו בפחת כאילו נתבע. פירושו של דבר שנוכל לקבל ממס שבח הוצאה יותר קטנה כי מעלות הדירה יפחיתו את הפחת שאפשר היה לתבוע ורק הסכום הנקי יותר כהוצאה לצורך מס שבח שיעור מס השבח הוא 25%.

לכן לפני שאנו מקבלים החלטה האם לשלם רק 10% מס מהשכרת הדירה למגורים עלינו לבדוק הכדאיות לעשות כן.כדאי להיוועץ ברואה חשבון , שכן הבדיקה אינה פשוטה אך אי ביצועה עלול לעלות בתשלומי מס מיותרים בעתיד.

דב פניני,רו"ח