סיבת המוות – סתם. זו הדרך הכי מדוייקת לתאר את המוות של גדי וייכמן מבאר שבע שנרצח סתם. בכל שנה מונים בחדשות את מספר ההרוגים שמתו בתאונות דרכים, חללי צה"ל וכו'. עכשיו אפשר כבר להתחיל לספור את מניין ההרוגים שמתו סתם. בפועל אין כל קשר בין המקרים, אבל מותו של גדי ויכמן, מצטרף מבחינתי למותה הילה בצלאלי ז"ל שגם היא מתה סתם. יותר מדי אנשים מתים ונפגעים סתם במדינה שלי. גבר בן 36 נרצח לעיני אשתו שעות ספורות אחרי שחגג יום הולדת שנתיים לבתו, בגלל שביקש שקט מנערים שישבו מתחת לבית ועשו רעש. זה נשמע ממש כמו תיאור של סרט אימה, הלוואי וזה היה נכון. אבל לתינוקת בת השנתיים לאחיה, ולאמה החד הורית הטרייה זוהי המציאות עד סוף חייהן. עצוב מאוד, באמת עצוב, אפילו קצת מוזר. אבל ככה זה, שמשטרת ישראל מעסיקה עיוורים. הפעם לא קראתי את הכתבה בעיתון, חסכתי לעצמי את הכאב ותחושת אי הנוחות על כך שמשפחת בני האדם, (שגם אני חלק ממנה), יכולה לעולל דבר כזה. בבני אדם הכל יכול להיות. יש מקרים מזעזעים, ונוראיים, אבל אין הפתעות ממש גדולות. אחרי הכל, בעולם שבו הייתה שואה והיו גם חסידי אומות עולם, הכל יכול להיות. "אלכס, מבלה את ימיו יחד עם חבריו בביצוע מעשי אלימות שונים, שאותם הוא עושה מתוך הנאה סדיסטית לאחר שתייה מרובה, הם יוצאים לרחובות ותוקפים אנשים". התיאור הזה לא מדבר על הנערים ברצח אתמול בבאר שבע, הוא לקוח מתוך ויקיפדיה, בערך "התפוז המכני". קשה להגיד שברצח של גדי ויכמן יש הנאה סדיסטית בלבד, אבל זה לא באמת משנה. נראה שבישראל 2012 אין ערכים ואין סולם ערכים. אחרי הכל, מה שהופך את הסיפור הזה למצמרר ומזעזע כל כך הוא לא רק המקרה עצמו, אלא העיתוי. בוקר שהתחיל ביום הולדת שנתיים בגן, הסתיים ברצח של אבא שנדקר למוות כי הוא רצה שקט. הרצח המזעזע הזה בחסות משטרת ישראל מותיר אחריו ילדה יתומה בת שנתיים, ילד שהיה ממש תלוי באבא שלו ואלמנה אחת. אין מה להגיד על אזלת ידה של המשטרה במקרים כאלה. בלי לקרוא יותר מדי על העובדות, גם המקרה הזה יכול היה להימנע אם המשטרה הייתה מגיעה למקום הנכון ובזמן הנכון. אני בספק אם קיימת שיטה, שתגרום לשוטרי ישראל להתייחס לכל פנייה כאל מקרה רצח פוטנציאלי, אבל אי אפשר אחרת. נראה, שגם הפעם המסקנות יוסקו, הלקחים יופקו, האחראים ישלמו, ואנשים ימשיכו למות סתם, רק כי הם רוצים שקט. במדינת ישראל 2012 - אין שקט. אביעד גוטפריד [email protected]