לאחרונה פונות אלי יותר ויותר נשים בנות 30 שנמצאות בזוגיות שהתחילו אותה "מתוך פשרה" בשל לחץ גיל וכי:"אין מה לעשות,בגילנו צריכים להתפשר". האמנם???

יש הבדל אקוטי בין להתפשר לבין לקבל החלטה מודעת שדבר שפעם היה חשוב לך כבר אינו חשוב עוד.

להתפשר (כך לפחות על פי אותן נשים) משמעו להעלים עין מתכונות שאני לא אוהבת אצל בן הזוג.לצערי,העין הזאת נפקחת מהר מאוד ומי שנשארת מתוסכלת זו את.כי לוותר על משהו שחשוב לך זה לוותר על עצמך.וזה מתסכל.

אז מה עושים? בודקים עם עצמך אילו ערכים/תכונות הם מבחינתך חובה שיהיו אצל האדם שהולך להיות לצידך עד 120 ועליהם לא מתפשרים! לדוגמא: אם אחת התכונות שמבחינתך חובה שיהיו אצל בן הזוג היא בן זוג לארג' אזי גם אם מצאת בחור נחמד ומצחיק אם הוא קמצן ואת תעלימי מכך עין, העין הזו תפקח מהר מאוד ואת תימצאי את עצמך מתוסכלת בלי להבין אולי למה.דוג' נוספת: אם אחד הערכים שחשובים לך בבן הזוג הוא בן זוג מאפשר עצמאות והאדם שאת איתו הוא מקסים ומצחיק רק קנאי שדורש ממך להגיד לו בכל רגע נתון היכן את ובא בטענות שאת לא מבלה את הזמן איתו-שוב,זו אינה התפשרות כי אם התעלמות מצורך שלך.

יחד עם זאת, וזה כל ההבדל, אין ספק שעלייך להתבגר ולשאול את עצמך האם הדבר המסוים הוא אכן יהיה מהותי לקשר הזוגי(וזה יכול להיות תכונה מסוימת,מראה חיצוני,מעמד,תואר וכו'...).אם התשובה היא כן,לא מתפשרים אך אם התשובה היא לא מבינים שזו אינה התפשרות אלא קבלת החלטה בוגרת.כך לדוג' יכול להיות שמחשבה בוגרת ומעמיקה תוביל למסקנה שלא כ"כ משנה לך אם יש לו תואר או לא העיקר שיהיה שאפתן.או אז,לצאת עם אותו בחור שאפתן חסר התואר זו אינה התפשרות כי אם קבלת החלטה בוגרת. וזה הבדל של שמים וארץ.

משימה: ערכי רשימה של שלושה ערכים שמבחינתך חובה שיהיו בבן זוגך העתידי(שימי לב,זו אינה "רשימת מכולת" כי אם רשימה של 3 דברים שהם ממש אקוטיים עבורך (דוג' לערכים אפשריים(יש כמובן עוד): משפחתי,חם,נאמן,מסור,שאפתן,מצחיק,חברותי,אוהב לבלות,אוהב לטייל,אוהב חיות,עצמאי,חיה ותן לחיות,מעמד גבוהה,משכיל וכו...).