מי אני? או הולדתה של סופרת ילדים...

ענבל לוי עזרא, בת לראובן ותמי, דור שלישי בקיבוץ רמת הכובש שבשרון.

תמיד שאלתי את עצמי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, היו לי המון רעיונות ,רצונות וחלומות, אך אף אחד מהם לא הבשיל למקצוע אמיתי.

אולי בגלל החינוך הקיבוצי, ואולי בגלל האופי שלי, שנמצא לרוב בחיפוש, בדרך, ופחות ממוקד למטרה...

מהיום שלמדתי קרוא וכתוב, אני זוכרת את עצמי מאוד נהנית מהנושא. קוראת בשקיקה ספרים רבים, וגם כותבת פה ושם. בעיתות משבר, כתבתי שירים רבים, ובעיתות שמחה מצאתי את עצמי כותבת ברכות לכולם, וכתבות לעיתון הקיבוצי.

מאוחר יותר, בזמן לימודי התואר הראשון, אף ערכתי את עיתון הקיבוץ, ונהניתי מכך מאוד.

את לימודי התואר עשיתי, בתחום מדעי ההתנהגות ותקשורת. כשעזבתי את הקיבוץ, עבדתי בחברות שונות ומגוונות בתחום ההייטק, בתפקידי שיווק ורכש.

במקביל המשכתי לרכוש השכלה שהלכה והפכה להשכלה "רוחניקית": תחילה לימודי רפלקסולוגיה , המשך ברייקי ובשנים האחרונות לימודי תטא הילינג.

כל זה כדי להיזכר מה אני באמת אוהבת לעשות, לכתוב.

זה קרה די במקרה, כשיצאתי משיעור יוגה, שבמהלכו נרקם סיפור ילדים, בעקבות חוכמותיה של יהלי. הספר "חיית המחמד של יהלי" , נכתב בהשראתה של יהלי, הבת הבכורה, שבו מחפשת המשפחה אחר החיה האידאלית לגידול בבית. כשבדרך עוברים חוויות ומגלים תובנות על החיים, והכי חשוב מוסר ההשכל, שמתאים גם למבוגרים.

בהשראת היוגה, נבחרו החיות בסיפור, לפי ארבעת היסודות: אדמה, מים, אש ואויר.

את הספר, הפקתי באופן עצמאי וכיום הוא נמכר ישירות דרכי, אם כשעת סיפור בגני ילדים, אם כפעילות קירוב בין דורות בדיור מוגן ועוד.

במקביל אני כותבת ספרי ילדים אישיים, להורים שרוצים לתעד את "החוכמות" של ילדיהם ולשמור אותם כמזכרת עם ערך מוסף.

כמובן ממשיכה לכתוב עוד ספרים, בקרוב החשיפה לספר הבא...     J