אושר
עפ"י ויקיפדיה מוגדר כ"רגש, המבטא את מצבו הנפשי
של האדם שמקורו בהנאה
וסיפוק. האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של

שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של

התלהבות,
רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו
חיוך,
צחוק או
שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה,

בריאות,
ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה".

אחד הערכים החשובים ביותר ואם יורשה לי, הערך שבלעדיו החיים נראים תפלים וחסרי משמעות, הוא האושר האישי.

ראיתי אנשים שיש להם הכל: רכוש רב, משפחה מקסימה, עבודה נחשבת ועדיין, משהו חסר. חסרה התלהבות מסתם לקום בבוקר וליהנות מהשמש הזורחת. חסרה אמונה בעתיד, חסרה שמחה בלב. במצב זה, אדם דומה לפרח נבול.

רבים נוטים לקשור בין אושר למצב כלכלי. אני שומעת שוב ושוב משפטים כגון: "אם היה לי כסף הייתי יכול

ללמוד את מה שאני רוצה, לפתוח בית קפה כמו שתמיד חלמתי, לעשות ניתוח קוסמטי ואז להרגיש מושלמת"...

מה בין אושר לבין הצלחה חומרית? האם הכסף הופך אותנו לאנשים מאושרים יותר? האם המשוואה שרבים מאיתנו

יוצרים, כסף=אושר-  נכונה?

בהמשך לדוגמאות שניתנו לעיל, נראה כי המשוואה אין כסף=אני לא מאושר, חוזרת על עצמה שוב ושוב ומזינה

עצמה מחדש. בהזדמנות זו, ניתן לשוב ולבדוק את תפיסת האושר שלנו מחדש. האושר הוא פנימי. הכסף הוא פרי יצירתנו. הוא 
חיצוני לנו. אנו משתוקקים "לעשות כסף" על מנת להגשים חלומות ורצונות שלנו (ללמוד, לקנות רכב, לנסוע לחו"ל וכדומה). אם כך, ההשתוקקות הזו לכסף, מבטאת על פי רוב, רצון של אדם ליצור שינוי כלשהו בחייו, ולכן, אם לא הושג השינוי, האשמה מוטלת בכסף, או ליתר דיוק, בהיעדר כסף לביצוע השינוי.

כשאדם מחובר אל הווייתו, מכיר ומבין שאושר איננו מותנה בגורמים חיצוניים אלא מצוי בתוכו בכל רגע נתון,

הוא בשל להגשים את מאווייו ואז,"אין כסף" הופך להיות רק תירוץ גרוע.

יעל זיו

עו"ד ומגשרת

נייד: 050-3656663