הימים חמים והלחות מעיקה. חודשי הקיץ והחופשה הגדולה מבית הספר היא חגיגה לילדים ואפילו לחלק מההורים. מי מאתנו לא
משתוקק לצאת לחופש מהשגרה? החופשה בחיק המשפחה, הרחק מהעיר, מהשכנים, ממקום העבודה, זו בהחלט חוויה מרנינה.

בחופש אנחנו פושטים את "מדי העבודה" ולובשים את בגדי הנוחות והפשטות. הרשמיות נותרה אי שם ואנחנו בלתי פורמליים בעליל.
משתטים, מבלים, צוחקים, סלחניים יותר, מוותרים     
   בקלות יתירה. הכל יותר קליל. תמיד בתקופה זו, מלווה אותי התחושה שאנשים הופכים להיות צעירים יותר כשהם בחופש. אם
רק היינו יכולים לאפשר לעצמנו להיות כאלה לאורך זמן ולא רק בחופשה מזדמנת...

ובעצם, מה מונע מאתנו לחוות את האושר והשמחה שהחופש מביא עמו גם בימי השגרה?

מדוע אנו צריכים לצאת לחופש כדי להרגיש שנפגשנו שוב עם עצמנו מהימים הטובים?

החופש הוא ביטוי מוחשי לפער הקיים בין איך אני חי בפועל מול איך אני הייתי רוצה לחיות. השגרה של רבים מאתנו היא 
תובענית ולא מהנה או מספקת דיה. ועדיין, אנחנו ממשיכים לחיות בשגרה שכזו, מבלי להעלות בדמיוננו
 ולשער בנפשנו שקיימת חלופה טובה יותר. חלופה אשר תציף את האושר והשמחה שחופש אמיתי מאפשר לנו. 
הנטייה הטבעית היא, לחשוב שחופש הוא דבר חיצוני המתגנב אל חיינו מידי פעם. משמע,
 יש להשלים עם השגרה ולצפות בכיליון עיניים לרגעים הקסומים, ליציאה מהשגרה. מי שמבין שהחופש טמון בתוכו, מאפשר לעצמו לחיות ולהיות במקומות הטובים לו, במקומות שנוח לו בהם, שיוצרים עבורו הזדמנויות ומרחיבים את דעתו, מספקים ומשמחים אותו . כדי לחיות
בערוץ החיים הטובים, כמו בחופשה חלומית, כל מה שצריך לעשות הוא לבחור בזה. בחופשה הבאה שלכם צרבו בזיכרונכם את הדברים הטובים מחופשה זו ושאלו את עצמכם, מה עלי לעשות כדי שאמשיך לחוות אושר, הנאה וחיבור לעצמי
 גם בחיי היומיום?

חופשה נעימה!