לאחר שהתרחש נס חנוכה, שמו לב חכמי הסנהדרין שקיימת חזרה "אנרגטית" של הנס, והדבר נקבע לדורות.

אותה אנרגיה שאפשרה את נס החנוכה מתחדשת מדי שנה בחנוכה. כלומר, גם אני ואת יכולות לחוות נס!

וכשמדובר בנסים אפשר גם להזמין את הנס ולתת לו להתממש, כאן ועכשיו, ובעיקר לחוות אותו כנס ולא לחשוב: "אני, כוחי ועצם ידי עשו לי את החיל הזה".

הודיה היא אמצעי לפתוח תודעת שפע. זוהי דרך להגדיל את מה שיש לך. כי אם יש לך דבר, ואינך מודה עליו כאילו אינו קיים.

זוהי הזדמנות בת שלושים יום להודות ולשבח.

למי? למה? איך?

האם להודות למוכר בחנות המכולת? והרי הוא מבצע את תפקידו...

האם להודות לבן שלי, שהואיל בטובו לרוקן את האשפה? והרי זה המועט וגם המרב שהוא עושה...

האם להודות למקום העבודה על השי לחג שהעניקו לי? והרי הם תמיד נותנים... הם חייבים לעשות זאת?

האם להודות לקב"ה על הגשם שירד החודש?

האם להודות על מה שהיה, או גם על מה שיהיה?

האם להודות לחברתי, שהקשיבה לי כשהייתי זקוקה לאוזן קשבת?

כל התשובות נכונות...

נ"ב

שמת לב שכסלו הוא גם כיס-לב?