האם כדאי למדינה לאשר חלוקת רווחים כלואים במס מופחת ?
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה מדינת ישראל נכנסה לגירעון תקציבי חמור וזקוקה להכנסות כאשר המקור העיקרי
הינו הכנסות ממסים. לשכת רואי חשבון בישראל פנתה לשר האוצר ישראל כץ על מנת לחוקק הוראת שעה
לשיעור מס מופחת על דיבידנד – הפחתה של 13%. במאמר נתאר השפעת חלוקות קודמות של רווחים כלואים
על שיעור הגביה ממסים ועל הזרמת כסף לידי אנשים פרטיים מרווחים כלואים בחברות.
שלוש המקורות הגדולים ביותר לגביית מיסים הם מס ערך מוסף, מס ישיר על יחידים: שכירים ועצמאים,
ומס על ריווחי חברות. בעוד ששלושת המקורות הנ"ל הם פונקציה של הפעילות הכלכלית,
המס על דיבידנד הוא פונקציה של עיתוי חלוקת הדיבידנד. ברשם החברות רשומות למעלה מ200,000 חברות.
על פי נתונים שפרסם הכלכלן הראשי של בנק ישראל לשנים 2017 ו2018 כ40% מהחברות עם עודפים הניתנים לחלוקה.
המס על רוחי חברות הינו 23% ומס על חלוקת דיבידנד לבעל שליטה בחברה 30% ובתוספת
היטל הכנסות גבוהות 33%. עפ"י נתונים מבנק ישראל בשנת 2017 בה נקבע בהוראת שעה
על הפחתת המס על רווחים כלואים שחולקו כדיבידנד לשיעור מוגבל של 25%, נגבו מיסים
בסך 15.6 מיליארד ₪. התוצאה הייתה הזרמה נטו להשקעות ותצרוכת של אנשים פרטיים בסך של 47 מיליארד ₪.

קרא עוד https://www.shemesh.org.il//