נטע יקרה, ציפיתי למשהו סטייל טכני ונדהמתי מהחוויה התרפיותית שזה הפך להיות. הסיפור האישי והמשפחתי שלך יוצא דופן ומרגש. אבל מה שעשית עם החומרים האלה של החיים הוא אמנות לשמה! תכשיטים חבויים בצנצנות שהסבתא ייצרה במו ידיה ושהגיעו למוזיאון זה סיפור לסרט..! שינית את התייחסותי ל"מסה" של התמונות ושמת את הפוקוס על הערך הרגשי שלהם. אני חושבת שאחרי הרצאה כזו כבר לא רואים תמונות באותו אופן, וזה משנה את הפרספקטיבה לתמיד.. תודה רבה!!
תודה!!!