לאחרונה התחלתי לטפל בכמה תביעות ייצוגיות שנמצאות בשלבים שונים, למרות שעדיין לא הוגשו, ולכן אשתף את חברי האתר בהכנת אחת מהן. מה שמייחד תביעה ייצוגית לעומת שאר התביעות בבית משפט, הוא שבחלק ניכר מהתביעות כאלה התובע האמיתי הוא לא מי שרשום כתובע אלא עורך הדין שמייצג אותו, כפי שאסביר.

כמו כל הדברים הטובים בחיים זה התחיל אצלי במקרה (ויש היום הרבה מיסטיקנים שאומרים ששום דבר לא נעשה במקרה...). הפנו אלי אשה שבעלה נפטר וביקשה להוציא צו ירושה ולהעביר על שמה את שתי הדירות שהיו להם במשותף. חשוב לציין שהאישה הזו לא היתה בזבזנית, וזה בלשון המעטה. אחת מהדירות היתה רשומה בחברה משכנת, כלומר החברה בנתה את הבניין וכעבור שנים לא נרשם עדיין בטאבו, כפי שקורה לעתים, למרות שלא אמור לקחת יותר מ-5 שנים.

לפי התנאים באותה חברה משכנת, עורכי הדין שלה דרשו סכום של כאלף ש"ח עבור העברת הרישום. מובן שאותה אישה התלוננה שזה נורא יקר, ולכן בדקתי את התקנות ומצאתי שהסכום המקסימלי שמותר לגבות הינו כ-350 ש"ח בלבד. שלחתי העתק עם התקנות לעורך הדין של הצד השני, שהסכים בעקבות זה להוריד את המחיר למקסימום המותר, וגם אמר לי שלא ידע על התקנה הזאת (לא בטוח שאמר את האמת אבל נניח).

ואז עלה בי רעיון להגיש תביעה ייצוגית כנגד הקבלן שגובה את הסכומים האלה, מכיוון שזה נראה לי מתאים לתביעה ייצוגית: סכום קטן יחסית, מספר נפגעים גבוה ונסיבות דומות לכולם, כולל סכום דומה . ביררתי באינטרנט וראיתי שכבר הגישו תביעות כאלה נגד קבלנים אחרים וזכו בהן, ואז חיפשתי אפשרות להגיש נגד קבלנים באזור: בדקתי איפה יש בניינים חדשים, וחיפשתי בטאבו איפה יש דירות שעדיים לא רשומות ונמכרו מחדש בשנים האחרונות. לאחר מכן פניתי לבעלי הדירות כדי לברר אם שילמו יותר ממה שמותר.

המשך יבוא.