...צריך לזרוק את הרהוט היוקרתי ולעבור ל"מיקום גרוע"בכדי להצליח !

בשבועות האחרונים אני מעצבת סניף קונספט של רשת לממכר בשר(פעם קראו לזה אטליז).

הרשת שייכת למשפחת קצבים מפורסמת שמוכרת בשר בארץ ישראל עוד מימי התורכים.

בעלי הרשת הזמין אותי מכיוון שהרגיש שעל אף שעברו שלוש שנים מאז שפתח מספר סניפים באזורי היוקרה של גוש דן (מחירי שכירות מרקיעי שחקים),אף אחד מהסניפים לא עומד בציפיות ולא מתקרב בביצועיו לסניף הראשי (ההסטורי)של הרשת.

כשבאתי לביקור בסניף היוקרתי מכולם הרגשתי שאני נכנסת לחנות יינות אירופאית המוכרת גם מעדני בשר:

1. השטח המוקדש למכירת הבשר מהווה 20% משטח החנות. 80% מהשטח מוקדש לתצוגת יינות יוקרה ובירות אקזוטיות מכל העולם.

2. עיצוב החנות משדר חדשנות ויוקרה.

3. עיבוד הבשר נעשה בחדר האחורי ומכירת הבשר נעשית בתנאים סטרילים המזכירים בית מרקחת שווצרי.

4. ברקע מתנגנת לה מוזיקת מעליות מהולה במוזיקה קלאסית נעימה.

כשהלכתי לחנות הדגל השוכנת באחת משכונות העוני של תל-אביב, עלתה התמונה הבאה:

1. 80% משטח החנות מוקדש לעיבוד בשר.

2. עיצוב החנות פשוט להחריד: קירות לבנים, משטח לפירוק בשר, מקררים - וזהו!

3. עיבוד הבשר נעשה לעיני כל.

4. מנהל החנות מרעים בקולו, צועק על העובדים, על הלקוחות ומדי פעם זורק ללקוח איזה שקית עם חלקי בשר ואומר "זה בשבילך במתנה ...ועכשיו תשלם עבור שאר הקניות שלך מהר כי יש כאן עוד הרבה לקוחות שממתינים..."

אם לא הבנתם עד עכשיו אז אני אסביר: בעלי הרשת שכחו מהי הזהות שלהם, מה הם מוכרים ומהי הסיבה שאנשים באים לקנות דווקא אצלם(מי אמר חווית קנייה ואותנטיות..?).

בד"כ מגיעים אלי לקוחות על מנת שאשדרג את מראה החנות/משרד בעיצובי יוקרה.

הפעם המלצתי לבעלי הרשת-לזרוק את כל רהיטי היוקרה החוצה, לצבוע בלבן, להפסיק עם מוזיקת מעליות, להכין את הקציצות באמצע החנות ולהתחיל ללהטט עם הלקוחות.

דרך אגב, החנויות הבאות יפתחו באזורי תעשייה ולא באזורי סחר יוקרתי.

  זיכרו ,  לא תמיד עיצוב ומיקום יוקרתי משרת את מטרות העסק.

מיכל קצף- תיכנון ועיצוב משרדים/עסקים