לפני 3 שנים קרא לי נס. הפסקתי לעשן.

כן, ככה בערב אחד, כיביתי את הסיגריה האחרונה שלי ומאז לא חשקה נפשי בהן, אף לא פעם אחת.

לפני כן עברתי ניסיונות רבים להפסיק לעשן - לקצץ, להפחית, להפסיק ודי, להישבע שלא אגע בהן לעולם, לשנורר בלבד, להחביא מעצמי, להחביא מבעלי, לפזר בבית, לא להסתובב עם קופסא, לצאת רק עם 3 סיגריות בארנק, לקחת רק שאחטות מחברים, לקנות בודדות, להסתפק בבדלים שנשכחו במאפרה או על הדשא, לעבור ל"דראם" כדי שיהיה מנג'ס, לקנות "טיים" כדי שיהיה לי מגעיל, לעבור "למנטול" כדי להוציא את העניין, לחתוך חצי סיגריה לפני שמציתה אותה, לדחות את שעת הסיגריה הראשונה........

ותמיד לחזור לקופסא שלמה ביום.

כל הפסקה, בין אם לכמה שעות, או לכמה שבועות, גרמה לי לבכות כשראיתי אישה בפקק לידי מעשנת, הביאה אותי לתסכול נוראי, תחושת קנאה, החמצה וויתור, פחד גדול ממפגש עם מעשנים או עם מצבים של "סיגריה - ועכשיו"!

הסיגריות שלי, אהובות נפשי, פיצלו לי את האישיות.

אהבתי אותן, ופחדתי מהן וממה שהן עושות לי.

הן היו הכי טעימות והכי מעוררות בחילה.

מארחות לי חברה בבדידותי ומרחיקות אותי מיקיריי הלא מעשנים.

לא ראיתי את עצמי בלעדיהן וייחלתי להיפתר מהן.

כל מועד שחשבתי עליו כמועד להפסיק לעשן נראה לי כזמן לא נכון ולא מתאים - אחרי היומולדת, אחרי סיני, אחרי החגים, ביום ראשון דיאטה.......

ואז נחשפתי לשיטתו של אלן קאר, "הדרך הקלה להפסיק לעשן". הרעיון הזה, להפסיק לעשן בקלות, עורר בי חוסר נוחות וסקפטיות גדולה, אך הוא נזרע בתוכי וישן איתי מספר חודשים.

מדי פעם נבט - ונדחק פנימה,

קרץ אלי - ועורר בי סלידה,

הבטיח לי שוב גמילה קלה ומהירה ללא סבל - ועורר בי ציניות וחוסר אמון.

ואז, אזרתי אומץ, והחלטתי להתמסר לו. מעשנת לתוכי את התכנים ומחכה לאיזה אסימון שיפול, לאיזו תובנה מרעישה ומשנה עולמות.

לכאורה, כלום. אבל בסופו של תהליך, עישנתי עוד סיגריה אחת אחרונה. והשתחררתי.

זהו.

נס.

ביומיים הראשונים, תחושה מוזרה, מחפשת משהו, לא ברור לי מה... אה, סיגריה, אבל אני כבר לא מעשנת... איזה מוזר ואיזה כייף...

אח"כ מפגש חברתי ראשון... כמה חברים עושים קפה ויוצאים לעשן, אני עושה קפה ויוצאת איתם, בלי לעשן...

פעם ראשונה בים עם הילדים, ואני נמצאת איתם!

לא דוחקת בהם לאסוף צדפים כדי שיאפשרו לי התייחדות עם האהבה שלי...

האהבה שלי? אהבתי אותה פעם?

כמו שהובטח לי , הפכתי ללא מעשנת שמחה ומאושרת.

החיים נמשכים כרגיל. ימים טובים, ים, טיולים, ימים קשים, מריבות, לחצים, הכל רגיל.

חסרונה של הסיגריה לא מורגש ולאט לאט אני לא מבינה מה היא עשתה איתי 17 שנה.

אני מתפכחת ממערכת יחסים ארוכת שנים. והפרידה קלה כל כך ......

רוצים גם? דברו איתי.

מאחלת לכולנו שאיפות אויר טובות מלאות ובריאות.

טלי עמנואל 054/4274452

האתר הרישמי של אלן קאר ישראל www.allencarr.co.il