רוויה שמש - "אומנות הלב"

יצירה מתחילה בעולם הרוח ומסתיימת בעולם החומר. מחשבה היא ריכוז של כח אינסופי למטרת יצירה. כל מה שמוצג לראווה בעולם, מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר התחיל במחשבה שהגיעה מעולם הרוח, מהמימד הלא-פיסי והתגשם במימד הפיסי. המחשבה משמשת כגשר. התודעה שלנו משתמשת בכלי עבודה מיוחד שנקרא מוח, המוח הוא אדריכל מצוין, הוא יודע להרכיב אובייקטים וליצור תמונות על מסך הדמיון. יש אמרה שאומרת ש "הדמיון הוא בית המלאכה של אלוהים"...ניתן לומר את זה גם לגבי האדם. כשאתה יוצר תמונה מדויקת במוח שלך, ולא מתנגד בצורה כלשהיא למה שיצרת על ידי ספק או אמונות סותרות, מודעות מתחילה להישלח לתוך התבנית המחשבתית שיצרת. המודעות הזאת לובשת תחילה את הצורה הלא פיסית של התמונה ובשלב הבא היא מתחילה למשוך אליה את המצרכים הפיסיים שדרושים למילוי התבנית ואת הערוצים הנכונים להוצאתה לאוויר העולם. המציאות היא תוצאה של פס ייצור פנימי שמתחיל במחשבה ומסתיים במוצרים פיסיים. כל מה שאתה צריך כדי לחיות במציאות שאליה אתה שואף זאת תבנית אחת מושלמת, חסרת ספקות, חסרת מעצורים שתאפשר לכח האינסופי של המודעות ללבוש אותה אל תוך המציאות שלך. תן ליקום לעשות את מה שהוא טוב בו והתחל להתמקד במה שאתה טוב בו. תן ליקום לדאוג לחוקי היקום, אתה תדאג להיות אדריכל מושלם, השתמש ביכולות שלך לבחור מודל מציאות אידיאלי עבורך, ליצור אותו במחשבה ולהחזיק בו באופן בהיר וצלול באמונה מוחלטת, עד שהוא יתממש. ככל שתהיה מדויק יותר, החלטי יותר, כך תאפשר לכח האינסופי של המודעות לזרום בקלות לתוך התבנית המחשבתית שיצרת ולמלא אותה חיים.

בדיוק כשהשינוי מתחיל ההגשמה מקבלת חיים. כל שאר הפרטים של איך כמה ולמה אינם רלוונטיים, מפני שזה הולך לקרות באופן וודאי. כל השינויים מתרחשים ברגע אחד של החלטה. המאזן מתהפך וההגשמה מעכשיו היא רק עניין של זמן. כשאדם מכריז שהוא הולך לטפס על אחת מפסגות ההרים הגבוהים בעולם, כשהוא מגיע לשם פיסית, זה מעין "דה זה וו". מפני שהוא כבר היה שם במחשבתו, ברגע אחד של שינוי מהותי, ברגע של החלטה. כשאדם מחליט ללמוד ולהיות רופא, הוא כבר נהיה רופא ברגע אחד, ברגע ההחלטה. כשאתה מגיע לקליק של ההארה הזאת שאתה יודע בוודאות שאתה הולך לעשות משהו ויהי מה, כבר הגעת! השינוי המהותי ביותר כבר התרחש. עכשיו כל מה שנשאר זה להגיע לשם באופן פיסי, בסבלנות ובהתמדה. זה כאילו שאתה שולח את עצמך לעבר העתיד, אתה מקרין את עצמך לעתיד ואז כל מה שנשאר לך זה להתחיל לזוז לכיוון עם הגוף שלך כדי להיפגש עם "האני" שהשלכת קדימה. זה שהחליט לטפס על ההר, כבר "נמצא" על ההר, כשהוא מגיע לשם פיסית הוא פוגש את "האני" העתידי שלו שחיכה לו שם על הפסגה בסבלנות. השינוי אינו מתרחש כשאתה מגיע למטרה, השינוי מתרחש הרבה לפני... הוא מתרחש ברוחך, בליבך, מבעוד מועד...הרבה לפני... ברגע אחד של החלטה...קורה השינוי.