הכל קרה במסיבת פורים בקיבוץ, הייתה לי חווית פורים מדהימה, ואני לא סתם אומרת את זה – אני באמת נתתי סט מהמם! הגעתי שעה לפני כולם (כמו תמיד, אתם יודעים), ווידאתי שהסאונד והציוד טכני עובדים בצורה מושלמת, כמו מקצוענית אמיתית. האירוע התחיל בצורה חלקה, סיימתי את הסט שלי, והכול היה בסדר – עד שהתקליטן הבא פתח את הסט שלו.

בדיוק ברגע שהוא התחיל, פתאום נשמעה בעיית סאונד רצינית – רעשים צורמים מהמערכת, דיסטורשן! הקהל החל להרגיש את זה, והחגיגה הפכה לגורם מטריד. התקליטן, שלא הספיק לבדוק את הציוד קודם, לא היה יכול להפסיק את הסט באמצע, אז הוא פנה לאיש הגברה במטרה לתקן את הבעיה. הבעיה הייתה שאיש ההגברה לא הצליח לטפל בזה במשך דקות ארוכות.

ואז הגיע הרגע שלי – בהתאם לאווירת פורים הרגשתי כמו וונדר וומן ובשנייה אחת הבנתי שאני צריכה להיכנס לפעולה, ואין זמן לבזבז. אז עם ניסיון של שנים בתקלות סאונד, פשוט לקחתי את המושכות לידיים. הצעתי עזרה לאיש הגברה, והוא היה כל כך שמח לקבל את התמיכה. תוך פחות מ-2 דקות (אוקי, אולי פחות, אבל אני לא מתגאה יותר מדי...) תיקנתי את הבעיה – התדרים חזרו להיות מושלמים והסאונד חזר לקצב.

הקהל לא שם לב לשום דבר, פשוט המשיך לרקוד כאילו כלום לא קרה. בסופו של הערב, כולם דיברו על כמה האווירה הייתה מדהימה, וכמובן – אף אחד לא ידע כמה זה היה קרוב להיות רגע מביך.

 לפעמים להיות וונדר וומן לא אומר רק להסתובב עם גלימה – אלא גם לקחת שליטה ולהציל את הערב כשהסאונד מתחיל לברוח לך מהידיים!