הכאב...מהו? מה זה? מהיכן זה בא? למה שלא ילך? והאם כל זה משנה באמת?

אני חווה את הכאב בזמן אמת ואני כותבת כדי לרפא את עצמי, כדי לעזור לעצמי על ידי שיתוף לקבל אותה בנינוחות יתר. כי הרי כשמשתפים, זה הופך להיות קל יותר. יש מקור לכאב שלי וגם לשלכם, כי לכל אחד יש אותו. יש גם המון דרכים לברוח ממנו: סמים, אלכוהול, החלפת בני-זוג, עבודה, טיולים, דיבורים מיותרים אכילה מופרזת, אישון, טלוויזיה ועוד רבים אחרים. זה לא אומר עכשיו שאסור לראות טלוויזיה ולשתות איזה כוס יין או משהו אחר מידי פעם. זה רק אומר כשעושים משהו באופן קיצוני - זאת בריחה, בריחה מכאב.

המקורות של הכאב הם שונים, אומנם יש להם משהו משותוף: כולם באים בהילדות, מהגיל הרך שרוב אנשים נוטים לצבוע אותו בצבעים יפים גם בגיל מבוגר ולהגיד שהילדות שלהם הייתה מופלאה. אבל הגב כואב היום, ויש חוסר בהכנסות, ויש בעיות בזוגיות ועוד דברים, ועוד דברים. אז הילדות הזאת ככל הנראה לא הייתה כזאת מדהימה. 

ואז הנה הוא בא מחדש כדי להזכיר לי לאהוב את עצמי יותר. לקבל את עצמי יותר. לא לוותר ולהמשיך בדרך שבחרתי לעתמי - דרך רוחנית. וזה בא לידי ביטוי בהקשבה לאני הפנימי שלי, לאינטואיציה שמכוונת ואומרת איך להגיב ומה ניתן לעשות. ואם זה לנוח באמצע יום, אז לנוח אפילו אם זה נראה לי הזוי לחלוטין. 

ולהמשיך.