לפנינו חודש אפריל. לפנינו פסח. לפנינו חגים רבים של מדינת ישראל. האם אנחנו מוכנים? לא, לא מבחינת האוכל וקניות ובגדים לבנים, חגיגיים, למרות שזה גם חלק חשוב בסיפור. אלא מוכנים מבחינת ההרגשה הפנימית. האם אנחנו שמחים  ומאושרים? האם אנחנו מלאים באהבה וחמלה כלפי הזולת? האם אנחנו מוכנים להיפרד מכל מה שמעכב אותנו בדרך, וזאת אומרת – מרגשות של אשמה, כעס, שנאה? האם אנחנו מוכנים להרגיש את הקלילות ואת ההנאה מעצם היותנו כאן, על פני האדמה? ללא שום קשר למה שקורה בחוץ – למשפחות ולחברים, לילדים ולעבודה ולהכנסות ולרכבים. רק להיות.