חג הסוכות נחשב לחג השמחה והאהבה. לארבעת המינים יש מהות נפלאה לכל גווני חיינו. 

חג הסוכות הוא כנגד ענני הכבוד שליוו אותנו במדבר. חג הסוכות מושך לכל היושב בסוכה חסדים ואהבה טהורה נטו. אלה אורות מקיפים ואורות פנימיים. האורות המקיפים למשך 7 הימים, הם סגולה להגנה. 7 ימים בסוכה, זו מצווה "עשה מן התורה".

במה מדובר? בהתחלה חדשה, לצאת מהקבעון המחשבתי ולחוות אפשרויות והזדמנויות חדשות כדי לפעול שונה ואחרת.

דרך 4 המינים מושכים אורות פנימיים, משמעו שינוי ראייה. ישנם הטוענים שישנם 7 ולא רק 4 .

3 הדסים - כנגד העיניים     2 ערבות - כנגד השפתיים  1 לולב - כנגד שדרת האדם  1 אתרוג - כנגד הלב.  מנענים אותם 18 פעם ובכל כיוון 3 פעמים.  

מדוע חוגגים את חג הסוכות? מטעם שארבעים שנה היינו במדבר,  זכר לשבעת ענני הכבוד  שליוו אותנו במדבר.

סוכה, משמעות הראייה.  בחג הסוכות יוצאים מדלת האמות כדי לראות אחרת.

3 ההדסים כנגד הראייה הפנימית, זמן בו נפתחת העין השלישית, האינטואיציה. כנגד העיניים חייב להיות משולש. כדי להגיע לכך, יש צורך לקחת 3 ביד ימין ואחד בשמאל.

לולב בספירת יסוד - לולב בגימטריה = חיים.  

הדס בספירות חסד, גבורה ותפארת.

ערבה בספירות נצח והוד.

אתרוג בספרת מלכות - כנגד הלב.

בנענועים הם מושכים אלינו חיים .  זוהי הזדמנות מופלאה של שינוי ושפע אפשרויות. סוכות הוא חג של אהבה ושמחה, של חיבוק, של זמן לשים הכל בצד והתחלות חדשות מתוך ראייה שונה. במשך  7 הימים האורות המקיפים אותנו הם בעזרת אבותינו - 1- אברהם - מידת חסד, 2 - יצחק - מידת גבורה. התגברות על היצרים, כעסים ו...., 3 - יעקוב - מידת תפארת. תפארת לאדם, הליכות בלמידת האמת. 4 - משה רבנו - מידת נצח. ללמוד לוותר כדי להיות מנצח, אמיתי וענווה אמיתית.  5 - אהרון הכהן - מידת הוד. להתחזק בשמחה גם כאשר ישנה עצבות ודיכדוך. 6 - יוסף הצדיק - מידת יסוד. קדושה של מצב שכל השפע יורד. 7 - דוד המלך- מידת מלכות. מוח לב כבד. (בשבילי הם 3 צבעי היסוד שמהם נברא הכל).

הנענועים נעשים 3 פעמים וכך מושכים את האיכויות אלינו - דרום - חסד, צפון - גבורה, מזרח - תפארת, למעלה - נצח, למטה - הוד,  ויסוד במרכז בקרבת הלב.  חסד בגמטריה =  72 . כ- 72 שמות השם ביהדות.

מהו ההקשר שניתן ליצור בין חג הסוכות וארבעת המינים לעסקים?

ארבעת המינים בסוכות מרמזים לארבעה סוגים של אחדות: שורש משותף, גורל משותף, ייעוד משותף ועצם רגש ההשתתפות בקורה לנו ובעם ישראל. סמליות היחד מסמלת את איחוד כל האחדויות. ביישומם, ייתכן ונצליח להגיע לאחדות בכל, בפן האישי, מקצועי, וכללי לעם ישראל.

כיצד ניתן להשוות עסקים למשמעות "ארבעת המינים ומשמעות חג הסוכות", הכוללת את האחדות והריבוי גם יחד?.

ארבעה מיני אחדות, שארבעת המינים מבטאים ארבעה סוגים של אחדות, כשנתבונן בארבעת המינים לפי הסדר שמלמדת אותנו הקבלה והחסידות: הדס, ערבה, לולב ואתרוג.

הדס - בעל ריח, אך חסר טעם - האחדות שמבטא ההדס היא אחדות של שורש משותף. על פני השטח, העולם בנוי מריבוי איברים נפרדים, אך אם יורדים אל מתחת לפני השטח מתגלה שכולם צומחים ומסתעפים משורש אחד. לא זו בלבד אלא שכולם יונקים ומתחיים ממנו בכל רגע ורגע, גם אם עינינו אינן רואות זאת.

הריח מסמל את היכולת "להריח" בחושים הפנימיים שלנו את המוצא המשותף של הדברים. הריח הטוב הוא לאו דווקא מהגבעולים, אלא דווקא מהעלים. כך שאם מריחים אותו, מזהים כי רושם השורש המשותף הספוג בו מקרין החוצה ביתר שאת, ריחני עוד יותר מהשורש עצמו. כך ש... מה שנראה טפל אינו תפל.

ערבה - חסרת טעם וריח - חז"ל אמרו שעלי הערבה דומים לשפתיים, והדבר מתקשר לרחש ולרשרוש שמשמיעים העלים בתנועתם. שיח ערבות מזכיר המון אנשים המתגודדים ומתחככים, ומשמיעים המולה בלתי-מובחנת. כאן בדיוק טמונה סוג האחדות שהערבה מגלמת: האחדות המתגלה מתוך ערבוביה, או של גורל משותף שאליו שואפים כולנו, שבו ערבות הדדית הנובעת מעצם אחדות גדולה ביותר.

השפתיים הרוחשות יכולות להיהפך לשפתי "הידברות", הקשבה והיכרות – ערכים פשוטים של חיים משותפים. מילים אינן פותרות הכל, וברגעים מסוימים אף מטשטשות פערים שמוטב להדגישם, אך ככלי ארעי וחלקי, כמו הערבה עצמה, הן חשובות.

לולב - בעל טעם, אך חסר ריח - עץ התמר מתייחד באופן שבו צומחים מתוכו העלים: במקום להסתעף כל אחד ממקומו לכיוון אחר, הם שלובים ושזורים זה בזה, וצומחים יחדיו מהשדרה המרכזית מעלה לאותו כיוון. בשל כך, האחדות שאותה מסמל הלולב היא זו של ייעוד משותף: הוא מגלם את החלום שהאנושות תתאחד סביב חזון אחד ותטפס לקראתו.

עף התמר מתייחד באופן שבו צומחים מתוכו עלים: במקום להסתעף כל אחד ממקומו לכיוון אחר, הם שלובים ושזורים זה בזה, וצומחים יחדיו מהשדרה המרכזית מעלה לאותו כיוון. על כן, האחדות שמסמל הלולב היא זו של ייעוד משותף: הוא מגלם את החלום שהאנושות תתאחד מסביב חזון אחד ותטפס לקראתו. יפה להתבונן, שבניגוד להיזכרות בשורש משותף – הדס, ובניגוד להתמודדות היום- יומית עם החיים בפועל – ערבה, בלולב ישנה התלכדות מסביב חזון עתידי.

דבר זה זוקף את קומתנו ומחדיר בנו גאווה, אך מהסוג החיובי – שאיפה להוריד לעולם שפע אלוהי חדש. לכן צורתו של הלולב, מזכיר עמוד שדרה זקוף. בנוסף, בעוד ההדס ניחן בריח – זיכרון קלוש של אחדות שהייתה גלויה והסתתרה – פרי עץ התמר ניחן בטעם. הסיבה לכך, שחזון לעתיד נותן טעם מוחשי לחיינו, תחושה שיש לנו לאן להתקדם ושאנו חפצים להגיע לשם.

אתרוג – בעל טעם וריח - יכולת ההסתגלות לכל מזג אוויר מסמלת את היכולת לשאת ולקבל כל מזג אנושי, "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". זהו סוג האחדות המגולם כאן: אחדות של אמפתיה, של עצם ההשתתפות הרגשית עם הזולת – היכולת להאזין לכל אחד ולהבין כל אחד במקומו. חז"ל המשילו את האתרוג ללב האדם, אשר פנימיותה היא מדת השפלות בנפש, כלומר: ענווה, אפסות, חמלה וחסד.
ניתן לומר, שכאשר נחה בקרבנו תודעת שפלות עטופת הרחמים, מתברר לנו כי כל פגיעה באה להזכיר לנו את מקומנו האמתי, ואת הצורך שלנו לחזור אל הקשר החי והדבקות בבורא. כאשר המודעות הזו מתפתחת, מתאפשר להנהן אל כל פגיעה ותקיפה כביכול, ולחוש שמכיון שהיא באה מבורא עולם ולשם תיקון היא באה, ועל כן, ברוכה הבאה.

יכולת האתרוג לסבול את כל העונות מרמזת על מידת ההשתוות- קבלה כנועה ושוות נפש של כל המתרחש בחיים. אכן, זוהי תכונתו של הלב המתוקן, שאינו מתנשא או מתרעם אלא חדור תמידית בשפלות רוח, בענווה ובאסירות תודה. יפה להתבונן בכך, שחוויה זו מאזנת את הגאווה הלולבית, ובכך מאפשרת לנו להיתמר מבלי להתנשא.

כך, כאשר אנו יוצאים מיום הכיפורים - יום הרחמים והסליחות - ומרגישים את החיבוק הגדול והחם של רחמי הבורא, חיבוק אשר בא לידי ביטוי גם בעיטוף שלנו על-ידי הסוכה - אנו יכולים לשאת את הפער בין המהות העליונה והקדושה שלנו, לבין המציאות אשר לרוב הנה נמוכה ונפולה.

יכולת ההסתגלות לכל מזג אוויר מסמלת את היכולת לשאת ולקבל כל מזג אנושי, "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" מתוך במדבר, פרוש רש"י.
זהו סוג האחדות המגולם כאן: אחדות של אמפתיה, של עצם ההשתתפות הרגשית עם הזולת – היכולת להאזין לכל אחד ולהבין כל אחד במקומו.

אחדות זו אינה שייכת לעבר, להווה או לעתיד, אלא לכללות הזמן. היא תמיד נדרשת באותה המידה. אולי מסיבה זו, האתרוג הוא היחיד הניחן גם בריח וגם בטעם.

סודם של 4 המינים הוא במהותו שמירה על המידות - בפן האישי, המקצועי והעסקי כאחד.

מודה אני לרב יצחק גינסבורג - מחשובי המורים לקבלה וחסידות בדורנו. על הזכות שנפלה בחלקי להקשיב לדבריו וללמוד בתורת הנפש. הכתוב כאן, בא מהיבטים שונים, אולם עיקרם מהחסידות שאני מחוברת אליה בכל ליבי. מודה אני על כך שהתברכתי בדברי חוכמה מהיהדות, וההנגשה הפשוטה לחיי היום-יום.

חג שמח לכולנו ומועדים לשמחה ואחדות
ד"ר שולמית רונן
תרפיית אור צליל וצבע - לגילוי פוטנציאל האור שבך