אני אוסף מידע מסוג טלפון, אימייל וכתובת בלבד- האם בכל זאת אני צריך לציית גם לאותם חוקים?

הפסיקה רואה באיסוף מידע מסוג זה גם כמידע שדורש את ההגנה המתאימה. לכן בהתאם לסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות יש לוודא כי מי שמוסר את המידע אכן מודע ומסכים לאיסוף המידע הנ"ל. חשוב לוודא הסכמה מלאה ומפורשת אחרת ניתן להיות חשופים לתביעות, כאב ראש וכו'.
שאלות דומות
קודם כל, כל הכבוד על ההבנה שאין דבר כזה 100% הגנה. זה כבר מעיד על רמת ידע מסוימת. אם כך למה בכל זאת עושים זאת? הרי היום כולם יודעים שמתישהו יבוא יום הדין וגם אנחנו נתקל בפריצה. אתה כמנכ"ל, בעל עסק, עצמאי וכו' ששומר מידע רגיש על המחשב וצריך לפרנס את עצמך ואת העובדים בעסק שלך אתה יודע ששני דברים מאוד חשובים. אחד, המשכיות עסקית ושתיים, התאוששות מהירה מאסון! אין לך זמן לאבד זמן בקרות אירוע סייבר. אם תעמוד בציות לחוק אירוע הסייבר יהווה "פגיעה קלה בכנף" כך שתוכל להתאושש במהירות מאסון ואף יטפחו לך על השחם ויגידו "כל הכבוד שגילית אחריות ונערכת!".
אני אספר לכם מהניסיון שלי בשטח אצל לקוחות. הרבה פעמים אני מגיעה לעסקים שאנשי המחשוב שלהם התקינו להם מערכות הגנה. ואז מה מתברר? או שהן לא מספיק מגנות עליהם חזק או שחסרות מערכות מיגון נוספות שהחוק דורש שיהיו לך בארגון ולכן מאחר שאיש המחשוב אינו עורך דין, לא למד משפטים ולא מבין בחוקים הרי שעלה הצורך בעורכי דין שכן מבינים טכנולוגיה וכן מדברים סייבר ובו זמנית מובילים את העסק שלך לציית לחוק ולהיחשף לכמה שפחות פריצות אבטחת מידע, תביעות וקנסות.
כרגע, יש 2 סנקציות עיקריות. בפן הפלילי, אתה צפויי למאסר של שנה בהתאם לסעיף 31א(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות. בפן המנהלי, רשם מאגר המידע עלול להטיל עליך קנס מנהלי ( תלוי ברמת האבטחה שחלה על המאגר שלכם). כך או כך תכף יכנס לתוקף תיקון 14. מה זה הדבר הזה שנקרא תיקון 14? הוא "מתמחר" את ההפרות בגין אי ציות לחובות. הקנסות נעים בין 2,000 ₪ ל-320,000 ₪. הייתי בהלם בעצמי, אבל כן, זאת עובדה.
