מה לא אומרים בשום פנים ואופן לאדם שהווה חרדה?

"תרגע" או "תרגע!!" או "אבל זה מאובטח" או "מה את לחוצה, תחשבי בהגיון זה..."

למה? 

כי לפני הכל זה נורא מבייש, מקטין ומעליב. אדם שהווה חרדה לא במסוגלות כרגע לשלוט בזה, מנקודת מבטו, ולרוב הוא אדם מאוד הגיוני. האינטילגנציה שלו מספקת ולמעלה מזה כדי להבין שאין לו סיבה ממשית. הוא לא צריך אתכם בשביל לדעת שזה לא הגיוני לקפוא במקום כרגע.

הוא זקוק למרחב מוגן מהלב שלכם.

מה אפשר להציע לו:

1. להסתכל סביבו למנות אילו חפצים הוא רואה. זה מחזיר אותו להווה ולנוכחות.

2. להצמיד לשון למעלה לחיך תוך הרמת המבט מולו מעל גובה המצח. זה מפעיל ו"אוסף" את עצב הוואגוס.

3. מציעים לו להניח בהצלבה את הידיים על בית החזה בגובה בתי השחי ולתופף יד יד. מה שמכטנה חיבוק הפרפר. זה אוסף, יוצר גירוי בילטרלי שמאפשר למוח לעשות עיבוד מהיר לסטרס ומכניס שקט למערכת העצבים.

בימים אלו יותר אנשים חווים קושי. אולי גם לכם קשה להכיל את מי שקשה לו להכיל את עצמו. לנשום עמוק אחת לשעה זה בייסיק וזה אולי יעזור גם לכם?

בתמונה: יצאתי לאסוף זרעי אשווגנדה עליו ארחיב בפעם אחרת ולמה ואיך השורש שלו (שאר החלקים רעילים) יכול לעזור לכם.

בחיבוק עוטף ומחזק

אורנה מרום - מראה לך אפשרויות מעבר לחרדה, לסטרס ולקושי בשילוב שיטות יעילות.

בתמונות: שני צמחי מרפא מצויינים למצבי עקה - אשווגנדה והיפריקום