בתור קהילה של אנשים אכפתיים אנחנו מאוד מעוניינים לעזור אחד

לשני אם זה בעצות, אם זה בהפניות, בפרגונים ולפעמים גם בכסף.

הבעיה שהרבה פעמים אנחנו נותנים לאדם כל שהוא ביקורת הכוונות שלנוטהורות וטובות ואף על פי כן מקבל הביקורת  נעלב מהביקורת וזה מגיע לכעס ואי נעימויות למקבל הביקורת ולפעמים למבקר.

לפעמים אנחנו לא מרגישים את זה שהעלבנו אותו אבל לפעמים שזה אדם שקרוב אלינו חבר טוב או בן משפחה או אפילו הבן או הבת שלנו התוצאות יכולות להיות לא טובות.

יש לא מעט קהילות שהם נגד מתן ביקורת אישית בכלל:

אני לא חושב שהם צודקים זהו פיתרון קיצוני מידי לרוב כולנו נבנים מהביקורות.

לכן החלטתי לתת כמה עצות על סמך דעתי בלבד והם לשיקול דעתכם של עשה ואל תעשה:

אל תעשה

1)      אל תגיד לרעך דבר שהיה פוגע בך אם היית במקומו.

2)      במקביל לסעיף הקודם אל תמעיטו בערכו ועל תגרמו לו לתחושה של אי נעימות.

3)      אל תגיד לאדם דברים שאתה יודע שהוא יודע אותם זהו עלבון לאינטיליגנציה שלו.

לדוגמא:
אם את\ה רואה שחבר שלך השמין אין צורך להגיד לו את זה הוא יודע לבד.

אם את\ה רואה שהבת או חברה שלך כבר רווקה מבוגרת תעזבו אותה לנפשה

יש  2 סיכויים או שהיא מחפשת אהבה או שהיא רוצה תקופה של שקט (תאמינו לי היא יודעת שהיא רווקה שהשעון ביולוגי מתקתק וכו).
אם אתם נמצאים בקבוצה של אנשים ואדם אחד מתח ביקורת מסוימת אל תחזרו עליה (אלה אם כן מקבל הביקורת חולה אלצהיימר).

 אם אתם יודעים שאדם כלשהוא לא רוצה לקבל ביקורת בכלל עזבו אותו לנפשו.

4)      אל תיתן ביקורת כלל לחבר שההכרות איתך מסתיימת בשלום מה העניינים.

עשה

1)      אם יש לך דברים טובים להגיד על מקבל הביקורת ציין אותם, אל תחסוך בהם והגד אותם לפני הביקורת.

2)      תן את הביקורת בצורה מעודדת (אם רק תעשה כך וכך חבל על הזמן ... הדבר\ים היחידים שחסרים הם ...) אם אין לכם כזו אל תתנו ביקורת.

3) תמיד לציין שהמטרה שלכם היא לעזור.