בתהליך..המתן בבקשה.

עופר ענבי / בלוג

על חשיפת הסתבכות הכוח המיוחד בחאן יונס ועל מאזינים בהרצאות שמעדיפים לא לדעת את האמת

14/12/2019 11:41


  • שלום לכם,

    היום אני חוזר שוב לדילמה שמעסיקה לא אחת את מאזיניי, ואותי כמי שמרצה הרצאות שונות על המודיעין הישראלי והאיומים הביטחוניים שסביבנו. 

    האם ראוי הציבור הישראלי לדעת אמיתות ביטחוניות, אשר נותרות לא אחת
    חסויות בפני הציבור, א, כי פרטיהן הודלפו ואף נחקרו לא אחת על ידי "מקורות זרים".

    פעמים רבות נשאתי הרצאתי בשם סודות האטום של ישראל!, ואפילו – להפתעת הכל – לא נזקקתי ולו פעם אחת להשתמש בביטוי המנחם רבים כל כך “על סמך מקורות זרים”. ההרצאה, אציין כדי למנוע אי הבנות, נסמכת כולה על מקורות גלויים, רובם ישראלים, כתובים ונגישים לכל, עברו צנזורה.

    ולמרות זאת, כמעט תמיד במהלך ההרצאה, כמרצה לחוגי בית או בכל פורום אחר, נשמעת טרוניה של מי מהמאזינים: “למה אתה מגלה לנו סודות מדינה כל כך שמורים???”.
    הערה זו נשמעת לרוב בטון נוזף.

    למה זה קורה? מדוע ישנם אנשים שמעדיפים “לא לדעת סודות ביטחון” על פני הדחף והרצון הטבעיים לדעת, להשכיל, להיות שותפים לרגע למה שמתרחש מאחורי הקלעים, ובעיקר לזכותנו הבסיסית לידע, עמדה ודעה במדינה דמוקרטית?

    אחת התשובות המהותיות כאן היא “התרבות הישראלית בנושאי צבא ובטחון”. זו שמקדשת כל מה שנוגע בענייני ביטחון. זו שפעמים רבות מייצרת קדימות בלתי רלבנטית לכ למי ומה שנקשור ל”ביטחוננו”…..כל מה שאלו שמעלינו – רשויות, פוליטיקאים, בעלי עמדה ציבורית – אומרים לנו ” זה לא עניינכם. זה ענייני בטחון המדינה”… ובחסות טיעונים אלו הם שמקבלים לא אחת החלטות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות שמנוגדות לטובת ציבור שלם או לעמדותינו שלנו.

    כלום אתם באמת מאמינים שנשיא איראן אינו יודע את כל מה שסיפרתי על סודות האטום של ישראל???

    אולם השבוע נחרדתי. החומרים שסיפקה התוכנית "עובדה" על הסתבכות הכוח המיוחד של צה"ל, חשפו לא פחות מאשר את אחד מ"קודשי הקודשים". ולא שהדברים לא פורסמו בעבר, בספרים בעברית, ובאישור הצנזורה. ולא שהדברים לא נחשפו ע"י תחקיר אל-ג'אזירה בעקבות חקירת חמאס. ולא שלא אחת פוליטיקאים 
    חושפים מידע ומבצעים אשר מערכת הביטחון היתה שמחה אילולא יישארו ללא טביעת אצבע ישראלית.
    ובכל זאת נחרדתי.

    וזוהי אכן דילמה, לנו, האזרחים מהשורה:
    כי מצד אחד ידע הוא כוח. כולנו יודעים זאת. וזכותנו - חובתנו - לדעת מהם השיקולים שמנחים מקבלי החלטות לשלוח את הצבא למשימות בעלות סיכון כה גדול. 
    כי מצד שני, יש דברים שהשתיקה יפה להם: מסיבות ביטחוניות, כלכליות, מבצעיות ומדיניות.

    אשמח לשמוע תגובותיהם ותובנותיכם.


    מאחל לכם יום נפלא,

    עופר 


תגובות

עופר ענבי

מרצה בנושאי מודיעין ובטחון,...