ראיונות בעיתונות הכתובה
לכמה אנשים יצא שהם התראיינו והופיעו בו זמנית באותו סוף שבוע, בכל מוספי השבת של שלושת העיתונים הגדולים בישראל? נדמה לי שלמעט מאד אנשים, אולי רק לבודדים, אולי... רק לאחד. לי זה קרה... כל עוד התנהלה החקירה בפרשת רמי דותן וכל עוד התנהל משפטו של תא"ל דותן, לא התראיינתי. הייתי סא"ל בצבא ובנושאי תקשורת כפוף להנחיותיו של דובר צה"ל. לאחר תום המשפט התיר מי שהיה אז הדובר, תא"ל נחמן שי (כיום ח"כ) לכלי התקשורת לראיין אותי וכולם התנפלו עליי בבקשות לראיון בלעדי. הסברתי שכאיש צבא, אינני רשאי להתחייב לאיש על בלעדיות והחזרתי את הפונים לנחמן שי. הוא ניסה להציע להם מסיבת עיתונאים איתי, אבל הם דחו את ההצעה והעדיפו ראיון אחד על אחד וכך... כולם קיבלו "ראיון בלעדי". במשך יומיים ישבתי בבית העיתונאים בתל אביב כשנציגת דובר צה"ל לצידי, כשכל כמה שעות מתחלפת העיתונאית שיושבת מולי ומראיינת אותי. כך קרה שביום שישי של אותו שבוע, יצאתי לרחוב וראיתי את תמונתי מתנוססת מכל עבר, מהשער של "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מהשער של "סופשבוע" של "מעריב" וממוסף שישי של עיתון "חדשות" עליו השלום... מה עבר עליי באותו סופ"ש ומה קרה בהמשך הוא סיפור ונושא להרצאה בפני עצמה, אבל זאת הייתה תחילתו של "בית הספר לתקשורת" שעברתי אחר כך במשך השנים הבאות. אין ספור פעמים התראיינתי והופעתי בכל אמצעי התקשורת בארץ ולמדתי את היתרונות (הרבים) וגם את החסרונות (הרבים) שיש להופעות בתקשורת. משום כך בשנים מסוימות העדפתי "להעלם מתחת לרדאר" ובשנים אחרות העדפתי להופיע שוב. בתקופה האחרונה חזרתי להרצות ולספר סיפורים בפני קהל ולכן, במינון סביר ובלי להסתנוור מאור הזרקורים, חזרתי להתראיין ולהופיע בתקשורת, כדי להזכיר למי ששכח...
אפשר להזמין בהתאמה אישית — גודל, צבע וכמות לבחירתכם/ן.
