החיים הם כמו רכבת הרים, שבוחרים לצאת לדרך מאוד מתרגשים ואפילו חלקנו מפחדים וחוששים.עולים על קרונותעם עוד אנשים שלפעמים את חלקם איננו מכירים, ונעים קדימה.לאט לאט צוברת הרכבת מהירות, ואז מתחילות הירידות והעליות, הסיבובים החדים וההפתעות שבדרך הבלתי צפויות,יתכן ונרגיש קצת רע,או פחד. אבל למרות שאנו לא יודעים בוודאות מה מחכה לנו בהמשך המסלול אנו מתרגשים מעצם היותנו עליו, ולא רק מחכים לסופו. הדרך היא המרגשת ולכן גם בחרנו לעשות ולעבור אותה.
יש כאלה שמראש בוחרים לא לעלות עליה,הם עומדים בצד ומסתכלים ואומרים לעצמם שאלו שעלו על הרכבת, "משוגעים", אנו לעולם לא נעזוב את המקום המוכר הידוע והבטוח שלנו.שבו אנו רגילים להיות. אבל אנו , אלו שהחליטו לעשות את הדרך,בחרו מתוך ידיעה שלמרות שהמסלול ידוע מראש, לא נקבל אותו מראש, אז מה נשאר כמובן? להתרגש ולהנות מהדרך...הסוף בטוח
בתהליך..המתן בבקשה.
