בעברי יצגו אותי שני עורכי דין.
הראשון כשהייתי בת 25, והוא אולי נחשב עורך דין טוב, אבל לא השיג כלום והיה עסוק ברדיפה אחרי במשרד עם השנורקל בחוץ.
השניה יצגה אותי בשנת 1999, נחשבת כטובה, ומרגע שקיבלה את הכסף לא עניינתי אותה יותר, גם היא לא השיגה כלום.
שניהם היו עכבישים בעיני. אנשים שסמכתי עליהם ושילמתי להם ולא היו שם בשבילי.
כשהכרתי את עו"ד יהודה שוורץ, הכרתי בן אדם. לפני הכל בן אדם.
כל מי ששמעתי ממנו שהשתמש בשרותיו של יהודה היה מרוצה וציין גם את עובדת היותו "מנטש".
הפניתי ליהודה חברה בלב שקט, התייעצתי איתו בעניין כאוב של אמא שלי מול נגר שבנה לה מטבח ואיכזה, התייעצתי בעניין של אחותי, ולאחרונה התייעצי בעניין כאוב שלי. בכל אלה יהודה לא איכזב.
תמיד עם חיוך חם! לא חיוך קר מהעיניים החוצה, אלא חיוך שנובע מעומק הנשמה.
תמיד עם עצה טובה.
תמיד חבר טוב.
יהודה לעולם לא יהיה ממשפחת ה"עכבישים" שהכרתי לפני כן. יהודה שוורץ - עורך דין מזן אחר, ומגשר!

יהודה תודה על מה שאתה, על מי שאתה, על היותך.

שגו
ורד שחף גולן
סופרת, גנאולוגית ומפיקה.