החירות להיות מי שאני בתוך המשפחה

הי, יש לי שאלה: מה עולה בכם כשאתם מסתכלים על התמונה הזו? האם מתפעלים מהיופי והססגוניות? האם המיקוד שנתפס בעין הוא כלפי זה שנראה קצת אחר? האם ההבדלים מפרידים? או שהגיוון מעלה עניין?
הגיעו אליי זוג, הם בעלי משפחה עם ילדים , אומרים לי: אנחנו זוג חזק, אוהבים מאד אבל יש בעיה עם הבת הקטנה שלנו שהיא קצת....ובנוכחותה עולים קשיים, יש חוסר הסכמות כהורים בנוגע לחינוך והצבת הגבולות, נוצרים דיאלוגים של כעס... וזה קשה, אנא עזרי לנו.
בתהליך הטיפול זיהינו את מי הילדה מרגיזה במיוחד, למי היא מזכירה משהו מעברו, במה מנסים להיאחז ואתה מה רוצים לשחרר בתודעה וברגש, איזה פתרונות עבדו עבורם עד היום ומה ממש לא.
לאט לאט התחילו ההורים להבין שהם כולם יפים, פורחים כל אחד בתחומו, דומים אך גם שונים, לכל אחד יש מקום יופי והדר, ושביחד הם יוצרים מרחב משותף ססגוני ופורח. הם למדו להתאחד גם בפני פגעי מזג האויר והחרקים שמכרסמים.
הם זכו בחירות משלהם מפני השיפוטיות והכעס וזיכו גם את בתם במרחב של קבלה ואהבה להיות מי שהיא באמת.
הם באמת משפחה יפה, נכון?

מטפלת בעלת 3 תארים אקדמאיים: מוסמכת בפסיכותרפיה פסיכואנליטית דינאמית B.A ו- M..S.W בעבודה סוציאלית. מזה 24 שנים מטפלת במשברים אישיים (דימוי עצמי, חרדה, דיכאון, טראומה, בעיות פוריות ועוד), במשבר
