שותקים או מושתקים? הקריקטורה השבועית של עידית

במרוקו מנעו השלטונות עצרת הזדהות עם תושבי ירושלים הנאבקים למען אלאַקְצַא.
גם במצרים מופעלת יד קשה כלפי המפגינים.
ומה רוצה הקריקטוריסט לומר בנדון?הכותרת: אלקַמְע יַמְנַע א-שֻעוּבּ מִן א-תַדַאמֻן מַעַ פַלַסְטִין – הדיכוי אוסר על העמים להזדהות עם פלסטין.
הערבי העירום והעשוק לא יכול להוציא הגה מפיו.
שפתיו נתפרו בחוט ומחט על ידי השלטון.
לבו שותת דם. הלב בצורה של מפת פלסטין (ובעצם מפת ישראל). עיניו דומעות.
אך, הוא לא יכול לומר מילה, בשל דיכוי חופש הביטוי בארצו.
הקריקטוריסט העזתי ד"ר עלא' א-לקטה מקונן על כך שהפלסטינים לא זוכים לתמיכת האומה הערבית והם נותרים בדד בזירה.
לקראית הפוסט בבלוג שבאתר:
https://iditaravit.co.il/solidarity-with-palestine/
מוזמנים לסמן לייק לדף שלי- אסלאם וערבית עם עידית:
https://www.facebook.com/iditaravit/
או להצטרף לקבוצת הפייסבוק הפרטית על תרבות ועסקים:
https://www.facebook.com/groups/avodaravit
עידית בר - חוקרת ומרצה על החברה והתרבות הערבית

נעים להכיר - تشرفنا קוראים לי עידית בר, ויש המכנים אותי "אום אמיר" (אמא של אמיר) אני דוברת ערבית. חיה ונושמת את השפה והתרבות הערבית. תשאלו מה לי ולערבית? סבתא שלי שהיתה מאד דומיננטית בחיי היתה גרה בסי
