עידית בר - אסלאם וערבית עם עידית / בלוג

החג של העצים – תַרְבּוּטִיפּ

לכבוד ט"ו בשבט – חג האילנות שחל היום אספר קצת על "חג העץ" – עִיד א-שַגַ'רַה – عيد الشجرة - בעולם הערבי ועל חשיבות העצים באסלאם.

רוב מדינות ערב חוגגות את "חג העץ" ב – 15 בחודש פברואר – שֻבַּאט - شباط (זה ממש ט"ו בשבט!) .

בסוריה חוגגים אותו ביום חמישי האחרון בכל שנה, ואילו באלג'יריה ב- 21 במרץ - אַדַ'אר - اذار.

ומה חשיבות העץ באסלאם?
לפי אמרה - חדית' של הנביא מוחמד: מוסלמי ששותל עצים מקבל על כך גמול וזוכה במצווה:
مَا مِنْ مُسْلِمٍ يَغْرِسُ غَرْسًا، أَوْ يَزْرَعُ زَرْعًا، فَيَأْكُلُ مِنْهُ طَيْرٌ أَوْ إِنْسَانٌ أَوْ بَهِيمَةٌ إِلاَّ كَانَ لَهُ بِهِ صَدَقَةٌ
מַא מִן מֻסְלִם יַעְ'רִס עַ'רְסַן אַוְ יַזְרַע זַרְעַן פַיַאְכֻּל מִנְהֻ טַיְר אַוְ אִנְסַאן אַוְ בַּהִימַה אִלַא כַּאן לַהֻ בִּהִ צַדַקַה.
כאשר מוסלמי נוטע עץ או זורע זרעים, ואוכלים ממנו ציפורים, בני אדם או בהמות - זאת צדקה עבורו.

ביטוי ידוע בערבית הוא: زرعوا فأكلنا ونزرع فيأكلون – זַרַעוּ פַאַכַּלְנַא וַנַזְרַע פַיַאְכֻּלוּן - הם זרעו ואנחנו אכלנו. אנחנו נזרע והם יאכלו.

מסופר שסלמאן אלפארסי - سلمان الفارسي – שהיה עבד – רַקִיק – رقيق - בתקופת הנביא מוחמד זכה בחירותו בשל כך ששתל 500 עצי תמר – נַחְ'לַה - نخلة.

לפי האסלאם אסור ללוחמים לכרות עצים – קַטְע אלאַשְגַ'אר – قطع الأشجار - אפילו בזמן מלחמה.

ומה אצלנו ביהדות?

התרבוטיפ היום מוקדש לזכר אמי היקרה, חנה שמואלי, שנפטרה בט"ו בשבט לפני 11 שנים😞.


שלכם
עידית🧕

אסלאם וערבית עם עידית